יוסף (יהוסף) בר קיפא, המכונה בר קיפא, היה הכהן הגדול בירושלים במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה. הוא השתייך לבית קתרוס, והיה חתנו של חנן בן שת, הכהן הגדול בתקופה 6, 15 לספירה. ב־18 מונה לתפקיד בידי המושל הרומי ואלריוס גראטוס, במקומו של שמעון בן קמחית.
לפי דניאל שוורץ, קיפא היה בן הכהן הגדול מתתיהו בן תאופילוס. מצד אמו השתייך לבית ביתוס. משפחת חנן שלטה במערך הכוהנים במשך רוב המאה הראשונה.
ככהן גדול ניהל קיפא את קופת המקדש ואת משטרת המקדש, ושימש כנשיא הסנהדרין, המועצה שבדקה בין היתר את מקרה ישו. תפקיד נוסף שלו היה לשמש חיץ בין השלטון הרומי לאוכלוסייה היהודית. הכהנים הגדולים מונו לעתים על ידי הרומאים, שעליהם שמרו על הסדר הציבורי ולעיתים דרשו מהם להחזיק מעצרים של חשודים.
כהונתו הארוכה (מ־18 עד 36) מרמזת על יחסים טובים עם השלטון הרומי. במשך כעשור עבד לצד הנציב פונטיוס פילאטוס, ואפשר שהיה ביניהם הסדר לטיפול ב"חתרנים" כמו ישו. לפי הברית החדשה, קיפא שלח את ישו לפילאטוס, מה שהוביל להוצאתו להורג; החוקרים חלוקים לגבי מניעיו, חלקם אומרים שלא הייתה לו ברירה, וחלקם רואים איום על מעמדו.
כהנים גדולים היו לעתים גם מכובדים וגם שנואים, בגלל קשריהם עם הרומאים וחשדות לשוחד. בשנת 36 הודח קיפא בידי מושל סוריה ויטליוס, ובמקומו מונה יונתן בן חנן, גיסו.
בשנות ה־90 נמצאה גלוסקמא (ארגז עצמות) בנחל אצל מערת קבורה ובה הכתובת "יהוסף בר קיפא" באותיות שמיות. זו הפעם הראשונה שהשם נמצא בכתב עברי/ארמי, ולא רק ביוונית. ממצא נוסף עם כתובת בשם קשור מחזק את התעתיק העברי של שמו.
יוסף בר קיפא היה הכהן הגדול (המנהיג הדתי הראשי) בירושלים בתחילת הספירה. הוא היה מבית קתרוס וחתן של חנן בן שת.
קיפא השתייך למשפחת כהנים חשובה. אמו שייכת לבית שנקרא ביתוס.
ככהן גדול הוא ניהל את כספי המקדש ואת המשמר במקדש. הוא היה גם נשיא הסנהדרין (בית משפט דתי). לפי סיפורי הברית החדשה הוא שלח את ישו לפילאטוס, והשלטונות הרומיים החליטו על מותו. החוקרים לא מסכימים למה הוא עשה זאת.
בשנת 36 הודח קיפא והוחלף ביונתן בן חנן.
בשנות ה־90 נמצאה ארגז עצמות עם הכתובת "יהוסף בר קיפא" באותיות עבריות. זו הראיה הראשונה של השם בעברית.
תגובות גולשים