קלאוסטרופוביה

קלוסטרופוביה (על פי האקדמיה ללשון העברית: בעת סגר) היא פוביה, פחד חזק ממקומות סגורים. זו סוג של הפרעת חרדה, כלומר קושי לחוש רגוע במצבים מסוימים.

הפחד מופיע לרוב בילדות או בגיל ההתבגרות. מקומות שיכולים להפעיל פחד: חדר קטן בלי חלון, מעלית, מטוס, רכבת, מרתף או מנהרה. גם בדיקות עם חדר צר כמו MRI יכולות לעורר חרדה. המחשבה על סגירה או שהייה במקום סגור עלולה לגרום לתחושות של חרדה ועוצמתה גוברת במקרים מסוימים.

הטיפול המקובל הוא טיפול התנהגותי שבו נחשף המטופל בהדרגה למקום הפחד. תחילה ליווי בחללים גדולים עם חלונות, אחר כך שהייה קצרה יותר בחלל צמוד, ובסוף המטפל עשוי להתרחק. הטיפול כולל חזרות ומספר מפגשים. לפעמים משתמשים גם בתרופות להרגעה. טיפולים תומכים כוללים טכניקות הרפיה, דמיון מודרך או היפנוזה, וסוגסטיה (השפעה על המחשבה). תוצאות הטיפול משתנות: יש מי שמחלים לחלוטין, ויש מי שמשיג הקלה מספקת כדי לנהל חיים רגילים, למשל לטוס או לרדת במעלית.

קלוסטרופוביה היא פחד גדול ממקומות סגורים. (פחד גדול = פוביה.)

הפחד מתחיל לעתים בילדות או בגיל הנוער. דוגמאות למקומות: מעלית, מטוס, חדר קטן או מנהרה. גם החשיבה על סגירה במקום יכולה להפחיד.

הטיפול העיקרי הוא חשיפה הדרגתית. זה אומר להתרגל למקומות סגורים בהדרגה, תחילה בליווי מטפל. לפעמים נותנים גם תרופות להרגעה. משתמשים גם בהרפיה, דמיון מודרך או היפנוזה. אצל חלק מהאנשים הפחד נעלם, ואצל אחרים הוא קטן מספיק כדי לנהל חיים רגילים.