קרמבו

קרמבו הוא ממתק אירופאי שהפך לפופולרי בישראל. ייתכן שהקרמבו הראשון נוצר בדנמרק במאה ה־19, אך מדינות נוספות טוענות לזכותו. בישראל שווק הקרמבו כתחליף לגלידה, כי אינו נמס בטמפרטורת החדר ולכן נוח למכירה בחורף.

צורת הקרמבו היא כגליל עם כיפה עליונה. הכיפה עשויה מקצף ממותק של חלבון ביצים, החלק הלבן שבתוך הביצה, והציפוי דק מטעם שוקולד (צימקאו). בתחתית יש עוגייה קשיחה. משקל יחידה כ־24 גרם, וכמות האנרגיה היא כ־115 קלוריות. אחוז השומן נע סביב 2.5%, 3.6%.
הטעם הנפוץ ביותר הוא וניל, ואחריו מוקה. יש גם טעמים כמו תות, בננה ותמרים. המרכיב העיקרי הוא סוכר, ואחריו גלוקוזה ומים. בחלק מהמוצרים מופיעים גם חלבון ביצים, מייצבים וחומרי טעם וצבע.
קיימים גם מתכונים ביתיים וגרסאות של מסעדות. אלה לרוב משתמשים בחומרים יקרים יותר ומציעים טעמים ושילובים נוספים. יש גם וריאציה הנקראת "גלידה חמה", גביע ופל עם קצף ממותק וציפוי שוקולד.
טמפרטורת האחסון המומלצת לשמירה על איכות היא כ־15 מעלות צלזיוס.

הקרמבו התעשייתי מיוצר במכונה ארוכה. יש שני מכלים: אחד לתמיסת סוכר חמה, והשני לתמיסת חלבון ביצים. החומרים מוזרמים למכל שבו נכנס אוויר, וההקצפה מייצרת קצף קשה ויציב. המכונה מזריקה את כדורי הקצף על גבי העוגייה. לאחר מכן הם עוברים מנהרה לציפוי בצימקאו ומתקנים מקוררים כדי שהציפוי יתקשה.
בעבר עיטפו כל יחידה ביד ברדיד אלומיניום. כיום הקרמבו נארז בתבניות פלסטיק או בקופסאות. המוצר נמכר ביחידות, בקופסאות של שישייה ועד אריזות גדולות.
חלבון הביצה במוצר עבר ייבוש ופסטור, ולכן אין בו סיכון לזיהומים חיידקיים כמו בחלבון ביצה נא.

הקרמבו פופולרי במסיבות ילדים וכפרס בכיתות. יש כמה דרכים מקובלות לאכילה. סקר מצא ש־69% מהישראלים מעדיפים את הדרך הראשונה (הדרך לא מפורטת כאן). שיטות נוספות הן חימום קצר במיקרוגל לכ־15 שניות או חימום על מים רותחים עד שהקצף נהיה חמים. אפשר גם להקפיא את הקרמבו ולאכולו כממתק קפוא.

כבר בשנות ה־40 שווקו בארץ ממתקי קרמבו תוצרת בית. בשנת 1962 חברת ארטיק החלה לייצר ולשווק את הממתק בשם "קרם־בו", שהתקצר ל"קרמבו". ב־1967 חברת ויטמן ייצרה קרמבו בטעם מוקה בשם "בובו". בשנת 1979 רכשה שטראוס את חברת ויטמן, ושטראוס מחזיקה בכ־50% מנתח השוק.
יש יצרנים נוספים בישראל, ובשנות ה־80 נכנסו מפעלים באזורים שמכרו במחירים זולים. ישראל היא המדינה שבה נמכר הכי הרבה קרמבו בעולם. במפעל שטראוס בלבד מיוצרים מדי יום כחצי מיליון קרמבואים, ובעונת החורף נאכלים בישראל עשרות מיליונים של יחידות.
מאז ספטמבר 2018 הוסר רדיד האלומיניום מאריזות שמיניות, וקו הייצור הועבר לייצור אצל יוניליוור, אם כי המותג עדיין מופיע תחת שטראוס. את הקרמבו מתחילים בדרך כלל למכור ב־1 בנובמבר ומורידים לפני חג הפסח. בשנת 2020 הודיעה חברת פלדמן על הפסקת הייצור. ב־2025 התעוררה סערה סביב עליית מחירים.

שאלת הברכה על הקרמבו עוררה דיון הלכתי. על העוגייה מברכים "בורא מיני מזונות". על הקצפת והשוקולד מברכים "שהכול נהיה בדברו". בהלכה נהוג לברך על העיקר, ולא על הטפל. יש ויכוח מי נחשב לעיקר בקרמבו, העוגייה או הקרם והשוקולד. לכן יש מי שמפריד את הקצפת מהעוגייה ומברך כל אחד בנפרד. אחרים מסתפקים בברכה אחת לפי ההבחנה שלהם.
עלתה גם שאלה הלכתית בשבת לגבי הפרדת הביסקוויט מן הקרם, מחשש איסור בורר (הוציאת פריט מתוך תערובת). רבנים קבעו שההפרדה אסורה אם הביסקוויט נפרד כדבר שלם, אלא אם משאירים מעט מן הקרם עליו. זמר אכן הלחין את התשובה הזו לשיר, על ידי אהרן רזאל.

קיים שיר שמתקשר לדיון ההלכתי, והזמר אהרן רזאל הלחין את התשובה המופיעה בפסק ההלכה.

קרמבו הוא ממתק פופולרי בישראל. שלבו עוגייה, קצף מתוק וציפוי שוקולד.

הקרמבו נראה כמו גליל עם כיפה עליונה. הכיפה עשויה מקצף של חלבון ביצה. "חלבון ביצה" הוא החלק הלבן שבתוך הביצה. בתחתית יש עוגייה. יחידה שוקלת כ־24 גרם ויש בה כ־115 קלוריות.
הטעמים הפופולריים הם וניל ומוקה. המרכיב העיקרי הוא סוכר.
יש גם מתכונים ביתיים וגרסאות במסעדות. אלה משתמשים בחומרים אחרים וטעימים יותר.

במפעל משתמשים בשתי מיכלות. אחת מכילה תמיסת סוכר חמה. השנייה מכילה תמיסת חלבון ביצים. שמים אוויר כדי להקציף את התערובת ולקבל קצף. מזריקים את הקצף על העוגייה. לאחר מכן מצפים בשוקולד ומקררים.
בעבר עוטפים כל קרמבו ברדיד אלומיניום. היום מכניסים אותו לתבניות פלסטיק או לקופסאות.
חלבון הביצה במוצר עבר פסטור וייבוש. זה מקטין את הסיכון לזיהומים.

הקרמבו פופולרי במסיבות ילדים. יש כמה דרכים לאכול אותו. אפשר לחמם אותו מעט במיקרוגל לכ־15 שניות. אפשר גם להקפיא אותו ולאכול אותו קפוא.

בשנות ה־40 ייצרו בארץ קרמבו תוצרת בית. ב־1962 החלה חברת ארטיק לייצר קרמבו בשם "קרם־בו". אחרי זה השם התקצר ל"קרמבו". בחברות שונות מיוצרים קרמבו בשמות שונים. ישראל היא מדינה שבה נמכר הכי הרבה קרמבו.
ב־2018 הוסרו אריזות הרדיד בכמה אריזות. ב־2020 חברת פלדמן הפסיקה לייצר קרמבו. ב־2025 עלה ויכוח על עליית המחירים.

כמה רבנים דנו איזו ברכה לומר על הקרמבו. יש ברכה לעוגייה ויש ברכה לקצפת ולשוקולד. חלקם אומרים לברך רק על העיקר. אחרים מפרידים ומברכים על כל חלק בנפרד. הייתה גם שאלה אם מותר להפריד את העוגייה מהקרם בשבת. הרבנים אמרו שזה בעיה, אלא אם משאירים קצת קרם על העוגייה. הזמר אהרן רזאל הלחין את התשובה הזו לשיר.

יש שיר שמתקשר לדיון על הקרמבו. הזמר אהרן רזאל הלחין אותו.