רב סעדיה בן יוסף אלפיומי (רס"ג) חי בין השנים 882, 942. נולד במצרים, נדד לארץ ישראל, לסוריה ולבבל, ובסוף ישב בבגדאד. בגיל 46 מונה לראש ישיבת סורא שבבגדאד, תפקיד מרכזי בעולם התורני של ימי הביניים.
היו לו שני בנים בולטים, שארית ודוסא, שגם הם כיהנו בלימוד ובהנהגה בישיבות בבל.
רס"ג היה פרשן, משורר, מדקדק ופוסק הלכה. הוא כתב בתרגום־ערבית יהודית (ערבית יהודית היא ערבית שכתבו בכתב עברי) פירושי מקרא, חיבורים הלכתיים וספרי פילוסופיה. בין יצירותיו המרכזיות: תרגום־פירוש לחומשי התורה (התפסיר), הסידור התפלות שלו, חיבורים בדקדוק העברית, ופירושים רבים לנבואות ולכתובים.
בספרו "הנבחר באמונות ודעות" סידר רעיונות על אלוהים, בריאה, בחירה חופשית ונפש האדם. השיטה שלו הושפעה מהמועתזילה, אסכולה מוסלמית שפירושה דוגלת בתבונה ובחירות אנושית, והוא הבחין בין מצוות שכליות שניתן להבין בהיגיון לבין מצוות שמעיות, שאותן מחייבת המסורת.
רס"ג נחשב לחלוץ בדקדוק העברי של ימי הביניים. הוא ניסח כללים לשירת פיוטים (שירים דתיים) ושילב בלשונו צורות מקראיות נדירות. שיטותיו השפיעו על משוררי ספרד ואחרים.
היה מעורב בוויכוחים גדולים: עם הקראים (קבוצה יהודית שסירבה לקבל את התורה שבעל־פה), עם חכמי ארץ ישראל על קביעת הלוח (מחלוקת עם אהרון בן מאיר ב־921, 923), ועם ראש הגולה בבגדאד, דוד בן זכאי, שהוביל לעימות ולנידוי זמני, ואז לפיוס. במקרים אלה כתב חיבורים פולמוסיים כדי להגן על המסורת הרבנית.
רס"ג חיבר פירושים לתורה ולספרים נבחרים, חיבורים הלכתיים כמו ספר העדויות והשטרות וספר המצוות, וחיבורים על תפילה וחיי קהילה. פירושיו ותרגומיו הובילו להפצת ידע בקרב יהודים דוברי ערבית. השפעתו נראית בפרשני המקרא לאחריו, וברמב"ם ובאבן עזרא יש שבחים לעבודתו.
מיקום קבורתו אינו ודאי. דיווחים עתיקים מצביעים על סורה בבבל, אך יש דעות נוספות.
רס"ג שילב ידע תורני, לשוני ופילוסופי. הוא חיזק את המסורת הרבנית והותיר ספרות ענפה שמשמשת מחקרים ולימוד עד היום.
רס"ג (רב סעדיה) חי לפני הרבה שנים, 882, 942. נולד במצרים ונשאר שנים רבות בבגדאד. בגיל 46 הוא נתמנה ראש ישיבת סורא. (גאון פירושו: ראש ישיבה גדול.)
הוא תרגם את התורה לערבית יהודית. (זה פירוש ותירגום שהעוזר להבין.)
הוא כתב ספרים על אמונה, הלכה ושפה.
הוא חיבר תפילות ושירים דתיים שנקראו פיוטים. (פיוט הוא שיר דתי.)
הוא גם שיפר את כללי הדקדוק של העברית.
רס"ג רבים החזיקו בדעות שונות ממנו. הוא התווכח עם קבוצות כמו הקראים ועם רבנים אחרים על הלוח ופסיקה. הוויכוחים היו כתובים בספרים.
הרבה אנשים קראו את כתיבתו. פרשנים כמו אבן עזרא וקאנונים כמו הרמב"ם הזכירו את תרומתו. כתבי רס"ג עזרו ליהודים לדבר וללמוד בשפה הערבית וגם לשמור מסורת.
לא בטוח איפה הוא קבור. יש דיווחים שונים.
רס"ג היה חכם גדול. הוא שילב לימוד דת, שפה, ושירים. רבים לומדים את כתביו גם היום.