רב שמואל בן חפני גאון (גם: שמואל בן חפני הכהן, בראשי תיבות רשב"ח) היה הוגה, פרשן ופוסק בתקופת הגאונים. כיהן כגאון ישיבת סורא בבבל בין השנים 998, 1013. נפטר כ"ה באב ד'תשע"ג.
נולד בשנות ה-30 או ה-40 של המאה ה-10. אביו היה חפני הכהן, ששימש דיינא דבבא (שופט בכיר בישיבת פומבדיתא). במשפחתו היו כמה דורות של ראשי ישיבה וגאונים. הוא התקשר במשפחתיות עם משפחת רב שרירא גאון: בתו נישאה לרב האי גאון, בנו של שרירא.
כתב כ־65 חיבורים, רובם בערבית-יהודית (ערבית בכתיבה יהודית). פירסם שו"ת (שאלות ותשובות) בעברית, בערבית ובארמית. כתב על פרשנות המקרא, פרשנות התלמוד, הלכה, שיטת לימוד ותיאוריה פילוסופית. רבים מספריו אבדו אחרי ירידת המרכז בבבל. עדויות על ריבוי כתיבתו מופיעות אצל אברהם אבן דאוד ומנחם המאירי. בחלק מהגניזה של קהיר התגלו שרידים מחיבוריו.
כתב פירוש לכל התורה, אך שרדו רק חלקים ממנו. פירושו מושפע מרס"ג (רבי סעדיה גאון), אך שומר יותר על שמות מקומיים בצורתם העברית. שיטתו בפירוש: להסביר קודם כל מילים שקשות בפסוק, ואז לפרש את הפסוק כולו. כשמבאר מילה הוא מביא מופעים אחרים שלה במקרא כדי להראות גוני משמעות. לעתים הוא מתאר גם הלכות שלא קשורות ישירות לפסוק, כמו ענייני גסיסה וקבורה ואבלות. הוא נעזר בתלמוד ובמדרשים, אך לא תמיד מזכיר את שמות המקורות.
אימץ את הגישה הבצרית של הכלאם המועתזילי (אסכולה מוסלמית דתית-rationalist שפיתחה דיונים תיאולוגיים). קרא בספרי הנוכרים ושאף להבנה רוחנית רציונלית של הטקסט. דחה אמונות כמו שדים, כשפים ואסטרולוגיה. לגבי נסים, סבר שרק נביאים יכולים לשנות את חוקי הטבע, ולא צדיקים רגילים. כך פירש מחדש את סיפור האוב שבו הועלה שמואל, וטען שמדובר ברמאות ולא בהחייאה אמיתית.
יש חוקרים המייחסים לו השפעה או חיבור ברייתא דל"ב מידות, שמיוחסת לרבי אליעזר. הם טוענים שהברייתא עיבוד מאוחר של רעיונות שרשב"ח הציג, בעיקר בהתאמות בין מונחים עבריים למונחים בערבית. טענה זו נשענת על דמיון לשונו ותמותיו של רשב"ח, אך אינה ודאית.
רב שמואל בן חפני היה רב גדול בבבל. קוראים לו גם רשב"ח. הוא היה גאון, מנהיג ורב של ישיבה. שימש בגאוניות בסורא מ-998 עד 1013.
נולד במאה ה-10. אביו היה שופט חשוב בישיבת פומבדיתא. משפחתו הייתה משפחה של ראשי ישיבה. בתו נישאה לרב האי גאון.
כתב כחמישים עד ששים חיבורים. רובם נכתבו בערבית-יהודית, ערבית שכתבו בכתב יהודי. כתב על פירוש לתורה, הלכות ותלמוד. הרבה מספריו אבדו. חלקים קטנים מהם נמצאו בגניזת קהיר. גניזה זו היא מחסן של כתבים ישנים.
פירש את התורה כולה, אך שרדו רק חלקים. בדרך שלו הוא מסביר מילים קשות בפסוק ואז את כל הפסוק. לעתים הוא מביא גם הלכות כשזה דרוש.
הוא קרא גם ספרים של חכמי האסלאם. הנהיג דרך חשיבה רציונלית. לא האמין בשדים, בכשפים או באסטרולוגיה. לגבי נסים הוא חשב שרק נביאים יכולים לעשות ניסים גדולים.
חלק מהחוקרים חושבים שהוא השפיע על ברייתא שנקראת "דל"ב מידות". אין הוכחה ברורה לכך, אבל יש דמיון בין המילים והרעיונות.
תגובות גולשים