רב שמואל בריה דרב אבהו

רב שמואל בריה דרב אבהו (המכונה גם רב שמואל בר רבא) היה חכם יהודי בדור השני של הסבוראים, על גבול הדור הראשון. אביו היה רב אבהו, מהחכמים בישיבת פומבדיתא. לעתים כתבו את שם אביו בטעות "רבי אבהו", אבל הנוסח הנכון הוא "רב אבהו".

לאחרים מופיע שם דומה באיגרת רב שרירא גאון: "רב שמואל בר יהודה", ויש שאחזו שזוהי אותה דמות. יש חוסר ודאות בתאריכי פטירתו: באיגרת רב שרירא כתוב שנת ד'רס"ז (506), וב"ספר הקבלה" להראב"ד מופיע ד'רע"ח (518). לפי הראב"ד הוא הנהיג את ישיבת פומבדיתא שלוש שנים לפני פטירתו.

רב שמואל מוזכר שלוש פעמים בתלמוד הבבלי. חכמי הסבוראים לא השאירו כתבים מפורשים רבים; רבות מההערות שלהם הוטמנו בתוך הטקסט התלמודי ללא שם. פעמיים הוא מופיע יחד עם רב אחאי.

המחלוקת המפורסמת שבה השתתף עוסקת בחֵלֶב (שומן פנימי של בעל חיים). לפי ההלכה הרגילה, חֵלֶב של בהמה (בעל חיים ביתי) אסור לאכילה, וחֵלֶב של חיה (בעל חיים פראי) מותר.

בביתו של ראש הגולה נשחטה עז מיוחדת שנקראה "עיזא כרכוז". לצורת קרניה היו סימנים שנראו כמו סימני חיה, ומצד שני היא שייכת למין עיזים, שברובם נחשבים לבהמות.

רב אחאי אסר את החלב ולא אכל ממנו. רב שמואל אפשר את האכילה, ואף אכל מהחלב. את השאלה שלחו לחכמי ארץ ישראל. הם פסקו לפי רב שמואל שהחלב מותר, אך הזהירו לכבד את דעתו של רב אחאי ולא למהר להחמיר לפני שמבינים את הכרעה.

רב שמואל בריה דרב אבהו היה חכם יהודי חשוב בתקופת הסבוראים. אביו נקרא רב אבהו. לעיתים טעו וכתבו "רבי אבהו" במקום "רב".

יש מקורות שאומרים שפטר ב-506 או ב-518, לא בטוח. לפי אחד המקורות הוא נשיא הישיבה בפומבדיתא במשך שלוש שנים.

הוא מוזכר שלוש פעמים בתלמוד הבבלי. פעמיים הוא מופיע ליד רב אחאי, שהיה עמיתו ובן מחלוקתו.

הייתה מחלוקת על חֵלֶב. חֵלֶב זה שומן של בעל חיים. חֵלֶב של בהמה (בעל חיים ביתי) אסור לאכול. חֵלֶב של חיה (בעל חיים פראי) מותר לאכול.

נשחטה עז מיוחדת שנקראה עיזא כרכוז. היו סימני קרניים שנראו כמו של חיה. רב אחאי אמר שאסור לאכול את החלב. רב שמואל אמר שמותר, ואכל ממנו.

שלחו את השאלה לחכמי ארץ ישראל. הם אמרו שהחלב מותר, אבל ביקשו לכבד את רב אחאי ולא להעליב אותו.