רבה בר בר חנה

רבה בר בר חנה היה אמורא (חכם מתקופת התלמוד) מהדור השלישי. חי בסוף המאה ה־3 ונולד בבבל. היה תלמידו של רבי יוחנן. אחרי פטירתו של רבי יוחנן קיבל את מרותו של רבי אלעזר.
יש מחלוקת בשמו: חלק מהדעות טוענים שהוא בנו של רבה בר חנה, ואחרים שמתכוונים לאותו אדם והשם הוטעה בתלמוד. ידוע שהוא היה תלמידו ובן־אחיו של רבי חייא. עלה לארץ ישראל ולמד שם גם עם רב, שהיה בן דודו. הוסמך על ידי רבי יהודה הנשיא. אחד מתלמידיו המפורסמים נקרא רב חננאל.
מפורסמות אגדות שסיפר, המופיעות במסכת בבא בתרא ונקראות "אגדות רבה בר בר חנה". מפרשים מסורתיים כמו המהרש"א והרב קוק פירשו את האגדות כאלגוריות על תולדות עם ישראל. רבי נחמן מברסלב פירש חלק מהאגדות בדרך הקבלה (מיסטיקה יהודית) ודיווח על חיזיון שבו הובן הפירוש.
מכיוון שהוא עבר בין מרכזי תורה בבבל ובארץ ישראל, סביר שהסיפורים משקפים גם את חוויותיו האישיות במעברים אלה.

רבה בר בר חנה היה חכם גדול בתקופת התלמוד. אמורא זה אומר שהוא חכם שלימד וכתב דיונים בתלמוד.
חיי בסוף המאה ה־3 ונולד בבבל. הוא היה תלמיד של רבי יוחנן. אחרי שרבי יוחנן נפטר למד גם אצל רבי אלעזר.
חלק אומרים ששמו השתבש והוא בנו של רבה בר חנה. אחרים אומרים שזה אותו אדם. הוא היה גם בן־אחיו של רבי חייא. עלה לארץ ישראל ולמד אצל רב, שהיה בן דודו. הוסמך על ידי רבי יהודה הנשיא.
הוא סיפר סיפורים ייחודיים שמופיעים במסכת בבא בתרא. קוראים להם "אגדות רבה בר בר חנה". חכמים אחריו פירשו את הסיפורים בדרכים שונות. חלק ראו בהם מסר על עם ישראל, ואחרים פירשו דברים מיסטיים.