רבייה וגטטיבית

רבייה וגטטיבית היא רבייה לא-זוויגית בצמחים. היא מתרחשת כאשר חלק מהצמח, שורש, גבעול, עלה או ניצן, מתפתח לצמח שלם בלי הפריה. דוגמה נפוצה היא דשא שמתרבה בעזרת קני שורש זוחלים.

ייחור הוא חלק שמנותק מצמח האם ומייצר שורשים ועלים. בגידול ביתי חותכים גבעול ושמים במים. אחרי זמן הוא מושרש וניתן לשתול אותו כצמח חדש.

יש גורמים פנימיים, כמו הורמוני צמיחה (חומרים שבצמח שמווסתים גדילה), וגודל וגיל הייחור. יש גם גורמים חיצוניים: חום, לחות, אור, אוויר, מינרלים, עונתיות וסוג המצע.

בהברכה משאירים ענף קשור לצמח האם ומעודדים יצירת שורשים במקום מסוים. לאחר שהענף ישורש, חותכים ומעבירים אותו לקרקע נפרדת.

חוטרים נוצרים לרוב אחרי פגיעה בגבעול. הם מתפתחים ממיצמדות נימית בבסיס הגבעול.

צמחים עם בצל או פקעת נקראים גאופיטים. הבצל והפקעת הם איברים תת-קרקעיים שמאחסנים מזון ועוזרים לרבייה וגטטיבית.

בתרביות רקמה מגדלים חתיכות צמח (כמו קודקוד או עלה) על מצע מזון סטרילי ובתנאים מבוקרים. תחילה נוצר קאלוס (צביר תאים לא ממוין), ממנו מתפתחים שורשים ונצר.

המצע בתרביות מכיל מים, חמצן, סוכר, חומצות אמינו, ומינרלים (חנקן, אשלגן, זרחן, סידן ועוד). הוא כולל גם מווסתי צמיחה: אוקסין (עוזר לצמיחת שורשים) וציטוקינין (עוזר לצמיחת נצר), וגם ויטמינים.

צמחים שנוצרים מרבייה וגטטיבית הם שיבוטים עם מטען גנטי זהה. מכיוון שאין שונות גנטית, הם עלולים להיפגע בקלות ממחלות ומזיקים. מאחר שלרבייה זו אין גיוון גנטי, לצמחים יש גם תמריץ אבולוציוני להמשיך להתרבות באמצעות זרעים וסקסואליות.

רבייה וגטטיבית היא דרך שבה צמח חדש גדל מחלק של צמח אחר בלי זרעים. זה יכול להיות שורש, גבעול, עלה או ניצן. דשא בגינה מתרבה כך בעזרת קנים זוחלים.

ייחור זה חתיכת צמח שחותכים ומניחים במים. הייחור מגדל שורשים ואז זורע לעצמו צמח חדש.

בהברכה משרים ענף בעודו מחובר לצמח. כשהענף מגדל שורשים חותכים אותו ושותלים אותו.

חוטרים נוצרים כשגבעול נפגע. הם גדלים בגבעול ויכולים להפוך לצמח חדש.

בצל ופקעת הם חלקים תת-קרקעיים. הם מחזיקים מזון ועוזרים לצמח להתרבות.

בתרביות רקמה מגדלים חתיכות צמח במעבדה על מזון סטרילי. בהתחלה נוצר צבר תאים קטן, ואז נבנים שורשים ונצר.

המצע בתרביות נותן מים, חמצן, סוכר ומינרלים לצמח. יש בו גם חומרים שמסייעים לגדילה: אוקסין עוזר לשורשים וציטוקינין עוזר לניצנים.

צמחים שנוצרים כך הם זהים זה לזה. אם מזיק תוקף אחד, גם האחרים עלולים להיפגע. לכן יש ערך גם לרבייה באמצעות זרעים.