רב-לשוניות

הכתוב בארבע השפות הרשמיות במדינה: אנגלית, מנדרינית, טמילית ומלאית.
בשלט מופיע מתחת לכיתוב העברי התרגום לשפות: יידיש, לאדינו, צרפתית, בולגרית והונגרית.

רב־לשוניות היא מונח בלשנות שמתאר שני דברים עיקריים: אנשים המגלים יכולת בתקשורת ביותר משפה אחת, וקהילות שבהן משתמשים במספר שפות.

אדם רב־לשוני מסוגל לתקשר ביותר משפה אחת. תקשורת יכולה להיות פעילה, בדיבור וכתיבה, או סבילה, בהאזנה וקריאה.
המונחים הנפוצים הם דו־לשוני (שתי שפות) ותלת־לשוני (שלוש שפות).

שפת אם (L1) היא השפה שנרכשת בילדות מוקדמת. שפה שנייה (L2) נרכשת בדרך פורמלית בבית הספר או בעקבות הגירה.
ניתן להבדיל בין רכישה בו־זמנית, שבה הילד נחשף לשתי שפות לפני גיל 3, לבין רכישה ברצף, כאשר השפה השנייה נלמדת מאוחר יותר.
יש גם הבדלה בין דו־לשוניות חלקית, שבה מבינים אך לא כותבים, לבין דו־לשוניות מלאה, עם יכולת קריאה וכתיבה.

ילדים שלומדים שתי שפות בו־זמנית לעיתים מתחילים לדבר מאוחר יותר. זאת משום שהחשיפה נחלקת בין השפות.
עם זאת, המחקרים מראים שאין איחור כללי ברכישה; אם סופרים את כל המילים בשתי השפות יחד, אין פער משמעותי מול ילדים חד־לשוניים.
ילדים דו־לשוניים יכולים להתאים את השפה שלהם לפי הדובר כבר בגיל שנתיים, שלוש.
בנוסף, הם מביטים בשפה ובנאמר ומושפעים מההקשר והדובר.
פונולוגית, תינוקות דו־לשוניים מבחינים באינטונציה של כל שפה כבר בגיל חמש חודשים.

רב־לשוניות נחקרת בבלשנות, בפסיכולוגיה ובהשכלה. היא נובעת ממגע בין קהילות, הגירה, תקשורת וכלכלה.
יש דיווחים שמחצית מאוכלוסיית העולם משתמשת ביותר משפה אחת בחיי היומיום, ורובם עושים זאת מאז הילדות.

גרעיני הבסיס במוח משתתפים בלמידה וביישום כללים מורכבים, כולל כללי דקדוק.
במוח של דוברי שפות רבות נצפתה פעילות חזקה יותר באזורים שפתיים, וצפיפות חומר אפור ולבן גבוהה יותר.
בולטת במיוחד האונה המצחית, הקשורה בקבלת החלטות ובשליטה קוגניטיבית.
הפלסטיות של מוח הילדים עוזרת להם להשתמש בשתי ההמיספרות בעת הלימוד. בבגרות, שליטה בשפות נוטה להיות מיושמת בעיקר בהמיספרה השמאלית.
מחקרים מצביעים גם על שינויים בהתנהגות ובאופן שבו אנשים תופסים מצבים כשהם מדברים בשפה שונה.
דוגמה מחקרית הראתה כי דוברי אנגלית ותיארו אירוע בצורה שונה מדוברי גרמנית.

בקהילות היסטוריות, אזורי מפגש וסחר חיזקו את הצורך ברב־לשוניות. כיום מקומות רבים, כמו הודו ואפריקה, משתמשים בשפות רבות.
הבלשן אקהארד וולף העריך שכ־50% מאוכלוסיית אפריקה רב־לשונית.
בחברות רב־לשוניות לא כל הדוברים הם בהכרח רב־לשוניים בעצמם; לעתים יש חלוקה פונקציונלית בין השפות.

הכתוב בשפות רבות עלול להופיע על שלטים. למשל: אנגלית, מנדרינית, טמילית ומלאית.

אדם רב־לשוני יודע להשתמש ביותר משפה אחת. זה יכול להיות בדיבור או בהאזנה.
שפת אם (L1) היא השפה שלמדת בבית כשהיית תינוק.
שפה שנייה (L2) לומדים בדרך כלל בבית ספר או אחרי שעוברים לגור במקום חדש.

ילדים שלומדים שתי שפות יחד קוראים לזה רכישה בו־זמנית. זה קורה אם הם שומעים שתי שפות לפני גיל שלוש.
ילדים כאלה לפעמים מתחילים לדבר מאוחר יותר, אבל בסך הכל הם לומדים טוב.
כשהם גדלים, הם מבינים ומדברים בשתי השפות יחד ולעתים משלבים ביניהן.
הם גם יודעים להתאים את השפה לפי מי שמדבר אליהם.

יש חלקים במוח שעוזרים ללמוד שפות. אצל דוברי שפות רבות, חלקים אלה חזקים יותר.
מוח הילדים גמיש, ולכן הוא לומד שפות בקלות.

במקומות כמו הודו ואפריקה מדברים הרבה שפות. פעמים רבות אנשים צריכים לדעת כמה שפות בשביל תקשורת.