רוב מיוחס

תמיכה של רוב מיוחד (או רוב מיוחס) היא תמיכה גדולה יותר מרוב רגיל. בדרך כלל היא נדרשת לקבלת החלטות חשובות שמחייבות הסכמה רחבה. המצב בו קובעים דרישה לרוב מוחלט או לרוב מיוחד נקרא "שריון". שריון מקשה על שינויים מהירים, כדי לשמור על היציבות, אך עלול לפגוע בזכויות של מיעוטים.

דוגמה ברורה היא בישראל: הדחת נשיא דורשת רוב מיוחס של שלושה רבעים מסך חברי הכנסת, כלומר 90 חברי כנסת.


במועצת השרים של האיחוד האירופי משתמשים ברוב מיוחד כדי לאזן בין המדינות הגדולות והקטנות. בחוקה ההודית נדרש רוב של שני שלישים מחברי הבית שנמצאים בהצבעה כדי לתקן את החוקה. בנושאים שמשפיעים על מדינות מסוימות, לפחות חצי מהמדינות המושפעות צריכות לאשר את התיקון.

בקנדה נדרש מהפרלמנט לבדוק אם משאל עם על עצמאות מחוז קיבל "רוב ברור". אם אין רוב ברור, התוצאה מבוטלת ולא ניתן להכריז על עצמאות.

במשאלים בסין הנוגעים לטאיוואן נדרש רוב של כל הבוחרים הרשומים, לא רק המצביעים.


ברמה הפדרלית וברי מדינות מסוימות נדרש לרוב מיוחס לשינויים משמעותיים. דוגמה: יש מדינות שבהן נדרש רוב של שלוש חמישיות כדי להתגבר על וטו או לאשר העלאות מיסים. בחוקה האמריקאית דורשים רוב מיוחס לשינוי החוקה: אפשר להציע תיקון על ידי שני שלישים משני בתי הקונגרס, או על ידי ועידה חוקתית לפי בקשת שני שלישים מהמדינות (34 מדינות). לתיקון יש לאשרו על ידי שלושה רבעים ממחוקקי המדינות, או על ידי ועידות אישור בשלושת רבעי המדינות. במספר מדינות, כמו מישיגן, המחוקק יכול להציע שינויים בחוקה, אך הם נכנסים לתוקף רק אם הבוחרים מאשרים אותם במשאל עם.


יש בחוקי היסוד סעיפים שדורשים רוב מיוחס:



# סעיף 44, מגן על חוק יסוד מפני תקנות שעת חירום.
# סעיף 9א(א), מסדיר דחיית בחירות במצב חירום.
# סעיף 45, משריין את הסעיפים הנ״ל.


# פסילת מועמד יחיד מהתמודדות, ברוב של שני שלישים בוועדת הבחירות המרכזית.
# דחיית מועד הבחירות לכנסת, ברוב של 80 חברי כנסת.
# העברת נשיא המדינה או יושב ראש הכנסת מתפקידם, ברוב של 90 חברי כנסת.
# מסירת שטחים לישות זרה ללא משאל עם, ברוב של 80 חברי כנסת.


במקרים של פינוי־בינוי (פרויקט חידוש עירוני), בפורמט מסוים מספיק רוב מיוחד כדי לאשר את המהלך. במקרים רבים ברחבי העולם המקובל הוא רוב מוחלט (יותר מ-50%).

רוב מיוחד (רוב מיוחד) הוא יותר מרוב רגיל. זה דרוש כשמחליטים החלטות חשובות. חוק שמצריך רוב מיוחד נקרא "שריון". שריון מקשה על שינויים מהירים.

דוגמה פשוטה: בישראל רוצים להדיח נשיא. צריך שלושה רבעים מהכנסת. זה שווה ל-90 חברי כנסת.


באיחוד האירופי משתמשים ברוב מיוחד כדי לאזן בין מדינות גדולות וקטנות. בהודו צריך שני שלישים מחברי הפרלמנט שנמצאים בהצבעה כדי לשנות חוקה. כשנושא משפיע על מדינות מסוימות, לפחות חצי מהמדינות המושפעות צריכות לומר "כן".

בקנדה בודקים אם משאל עם על עצמאות קיבל "רוב ברור". בלי רוב ברור, התוצאה אינה נכנסת לתוקף.

במשאלים לגבי טאיוואן בסין דורשים שכל הבוחרים הרשומים יצביעו בעד.


כדי לשנות את החוקה צריך שני שלישים מהקונגרס להציע את התיקון. אחר כך צריך שלושה רבעים מהמדינות לאשר אותו. במספר מדינות המחוקקים מציעים שינויים, והבוחרים מחליטים אם לאשר.


יש מספר מקרים שדורשים רוב מיוחד:



# סעיף 44, מגן על חוק יסוד מפני תקנות חירום.
# סעיף 9א(א), דחיית בחירות במצב חירום.


# פסילת מועמד יחיד, ברוב של שני שלישים בוועדה.
# דחיית בחירות, ברוב של 80 חברי כנסת.
# העברת נשיא או יושב ראש הכנסת, ברוב של 90 חברי כנסת.
# מסירת שטחים ללא משאל עם, ברוב של 80 חברי כנסת.


בפרויקטים של פינוי־בינוי מספיק לפעמים רוב מיוחד כדי להתחיל. בדרך כלל בעולם מבקשים רוב מוחלט (יותר מ-50%).