רוטב סויה הוא רוטב שאוכלים במזרח אסיה. הוא עשוי מפולי סויה, חיטה, מים ומלח. את התערובת משנים בעזרת פטרייה מיוחדת בשם קוג'י. תהליך זה נקרא תסיסה. תסיסה זה כאשר חיידקים או פטריות מפרקים את המזון ומשנים את טעמו.
יש גם רטבים שעושים בכימיה במקום תסיסה. הם נראים דומים אך טעמם שונה.
הרוטב שימש במקום מלח במסעדות ובבתים במזרח אסיה. במקור הוא נוצר בסין לפני אלפי שנים, וכבר בתקופת שושלת האן הפך לרוטב לבישול בלי דגים.
- כהה (קוׂיקוּצ'י): הכי נפוץ. טעים וחזק. מתאים לבישול והקפצה.
- בהיר (אוּסוּקוּצ'י): מלוח יותר, משאירים איתו את צבע האוכל.
- תמרי: כמעט בלי חיטה. יש בו הרבה סויה ולכן טעים מאוד. טוב גם לאנשים שאינם יכולים לאכול גלוטן (גלוטן = חלבון בחיטה).
- לבן (שירו): הרבה חיטה. טעים בעדינות וצבעו בהיר. מתאים לדגים לבנים.
בסין יש רוטב כהה, שהוא סמיך ומתוק מעט, ורוטב בהיר ודק יותר.
קיים גם רוטב שרימפס שמכינים אותו עם שרימפס וסוכר אחרי התסיסה. בקוריאה קוראים לרוטב סויה גאנג'אנג, ויש בו סוגים מסורתיים ומודרניים.
יש גם רטבים שעושים בכימיה במקום תסיסה. הם נראים דומים אך טעמם שונה.
הרוטב שימש במקום מלח במסעדות ובבתים במזרח אסיה. במקור הוא נוצר בסין לפני אלפי שנים, וכבר בתקופת שושלת האן הפך לרוטב לבישול בלי דגים.
- כהה (קוׂיקוּצ'י): הכי נפוץ. טעים וחזק. מתאים לבישול והקפצה.
- בהיר (אוּסוּקוּצ'י): מלוח יותר, משאירים איתו את צבע האוכל.
- תמרי: כמעט בלי חיטה. יש בו הרבה סויה ולכן טעים מאוד. טוב גם לאנשים שאינם יכולים לאכול גלוטן (גלוטן = חלבון בחיטה).
- לבן (שירו): הרבה חיטה. טעים בעדינות וצבעו בהיר. מתאים לדגים לבנים.
בסין יש רוטב כהה, שהוא סמיך ומתוק מעט, ורוטב בהיר ודק יותר.
קיים גם רוטב שרימפס שמכינים אותו עם שרימפס וסוכר אחרי התסיסה. בקוריאה קוראים לרוטב סויה גאנג'אנג, ויש בו סוגים מסורתיים ומודרניים.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים