רחמים

רחמים הם מצב רגשי-חברתי, שמתעורר בתגובה למצוקתו של אחר ומניע לעזור.
תפקידם לשמור על הקהילה על ידי מתן תמיכה לאדם שחווה נפילה זמנית.

"מרחם" הוא מי שנותן רחמים. "מרוחם" הוא מי שמקבל אותם.
כשהמרחם מבטא רחמים, המרוחם מרגיש לעתים רגש דומה.
הרגש הזה עלול להיות חיובי או לגרום להכנעה אצל המרוחם.
אצלו זה יכול להתבטא בבכי או בדמעות, תגובה זמנית למצוקה.
הרחמים של הנותן והמקבל צריכים להסתנכרן, כדי שהפגיעות לא תתעורר אלא בסביבה בטוחה.

"רחמים עצמיים" הם אמונה שמצבו של אדם נבע ממזל רע.
האדם הזה מעניין לקבל נחמה, תשומת לב או עזרה מהסביבה.
לפעמים הרחמים העצמיים מכוונים גם לזולת כדי למשוך אמפתיה או תמיכה.

ביחסי אדם-אל נוצר מתח בין תלות לאמון. בחלק מהדתות רחמים קשורים לצדק ולמוסר.
בנצרות הרחמים נחשבים מידה חשובה.
ביהדות מבקשים לעתים "רחמי שמים", כלומר שהאל יגלה חמלה ולא יפעיל דין קשוח.

במשפט, נאשם יכול לבקש חנינה, בקשה לרחמים מצד השלטונות.
חוקרים גם קרואים לקחת בחשבון רחמים בקביעת עונשים.
מצב מנוגד הוא מתת חסד, שבו מחליטים להסתיים חיים מתוך רחמים.
בספרות מפורסמת פורטיה במחזה הסוחר מוונציה מבקשת משילוק להראות רחמים.
יש ארגונים שמשתמשים במילה "רחמים" בשמם, ויש גם שם משפחה רחמים.

רחמים הם הלב שמרגיש כשמישהו במצוקה.
רחמים מעודדים לעזור ולתמוך באדם שפגע לו משהו.

"מרחם" זה מי שנותן רחמים. "מרוחם" זה מי שמקבל רחמים.
כשהמרחם מראה רחמים, המרוחם עלול להרגיש אותו רגש.
לעתים המרוחם בוכה, זה סימן רגשי שקורה לזמן קצר.
חשוב שהרחמים יקרו במקום בטוח ובזמן המתאים.

"רחמים עצמיים" זה להרגיש שאתה קורבן של מזל רע.
מי כזה לרוב מחפש נחמה או עזרה מאחרים.

בדת מדברים על רחמים בין בני אדם ובין האדם לאל.
ביהדות מבקשים "רחמי שמים", בקשה שהאל יהיה רחום ולא יעניש חזק.

בבתי משפט אפשר לבקש חנינה, בקשה לרחמים במקום עונש.
מצב נפוץ מנוגד הוא מתת חסד, סיום חיים מתוך רחמים.
בסיפור "הסוחר מוונציה" יש סצנה מפורסמת של בקשת רחמים.
יש גם ארגונים ושמות משפחה שמשתמשים במילה "רחמים".