רפת

רפת היא מכלאה לגידול בקר למטרות חלב ובשר. המילה גם מתארת מתחם של רפתות קשורות.

ברפת חלב מגדלים פרות ועגלים. הפרה מניקה רק אחרי המלטה, ולכן נהוג להזרים (הזרעה מלאכותית היא הכנסת זרע בצורה מבוקרת) ולהמלט כ-פעם בשנה.
בעת הלידה מפרידים את העגלים מהאימהות. העגלים מקבלים קולוסטרום, כלומר החלב הראשון שמכיל חומרים מחזקים.
עגלים זכרים נשלחים לפיטום. עגלות נשמרות לרפת כחלק מהעדר בעתיד.
מבוצעים טיפולים כמו גדיעת קרניים (הסרת קרנים), סימון וטילוף - תיקון הפרסות, כדי למנוע מחלות רגליים.
הפרה נחלבת כמה פעמים ביום כדי להפיק חלב. ברפתות רובוטיות אפשר לחלב גם חמש פעמים ביום.
בזמן שיפור גנטי מייצרת פרה ממוצעת היום כ-37 ליטר חלב ביום. פרות שאינן כלכליות נשחטות.
הוצאות הרפת כוללות בעיקר קניית מזון, טיפול בפרשות ותחזוקת מבנים.
חלק מהרפתות מייצרות תחמיץ (סילאז, מזון מותסס) בעצמן, אך רבות קונות מזון מוכן.

מטרת רפת החלב היא חלב. איכות החלב נמדדת בשומן, בחלבון ובתאים סומטיים. תאים סומטיים הם תאים לבנים שנמצאים בחלב והם איתות לדלקת בעטין.
אחוזי השומן והחלבון משתנים לפי דרישות השוק ותנאי הרפת. הגנטיקה משפיעה חזק על איכות החלב.

אחוז החלבון שנמצא בחלב (לפי תקן של 3.5% שומן) הוא 3.227.

החלב בישראל מכיל כ-3.5% שומן. בשלב המחלבה מפרידים את השומן לחמאה, שמנת וחלק מוחזר לחלב.

לקטוז הוא הסוכר בחלב. כמותו משפיעה על מתיקות החלב.

נוכחות חיידקים בחלב מצביעה על היגיינת החליבה ובריאות הפרה. מעט חיידקים מקובל; עודף מזיק למוצרים ומשתנה את טעמו.

תאים סומטיים הם תאים לבנים שנוצרים אחרי דלקת. הרבה תאים מעידים על בעיה בעטין.
בישראל הסטנדרט השיווקי הוא 225,000 תאים סומטיים לסמ"ק חלב. מעל זה יש קנסות ותמריצים מתחתיו.

כמחצית מהוצאות הרפת הן על מזון. הפרה היא מעלית יונקת בשם מפרקת-צמחים - היא מנצלת חיידקים בקיבה (קרצס/כרס) לפרק תאית.
מזון גס כולל שחתות ותחמיצים. מזון גס דל יחסית בחלבון; אז מוסיפים מזון עשיר בחלבונים כמו גרעינים.
תוספת חלבון יקרה וכל עודף עלול להזיק לפרה, לכן יש לאזן בין עלות לתועלת.
רפתות יכולות להאכיל גם בפסולת מזון אורגנית: שאריות מאפה, פסולת קפה, גפת זיתים וקליפות פירות.
כך מקטינים בזבוז ומשפרים את ההשפעה על הסביבה.

עד 2005 היו רפתות שהאכילו בפרות מזון שגדל בשדות. רפת רביבים עברה ב-2006 לאכלה משאריות, בגלל עלות המים.
בסרט "מזון בע"מ" נטען שהשיטות האינטנסיביות מזיקות לבריאות ולסביבה, ושחברות גדולות משפיעות על ארגוני בריאות.

בעבר קיבלו רכיבי רפת מעמד דומה לבית, ולכן קבעו בה מזוזות. כיום רפתות רבות מוצקות ומלוכלכות.
מכיוון שאינן "דירת כבוד", אסור כיום לקבוע בהן מזוזה.

רפת היא מקום שבו מגדלים פרות. מנוצלים החלב והבשר.

בברפת חלב מגדלים פרות ועגלים. הפרה נותנת חלב רק אחרי לידת עגל.
בלידה נותנים לעגלים קולוסטרום. קולוסטרום הוא החלב הראשון והחזק.
העגלים מופרדים מהאמא. זכרים הולכים לגדול ולבשר. נקבות נשארות כרפתיות.
מוחקים לפעמים את הקרניים ומטפלים בפרסות כדי ששום דבר לא יכאיב לפרה.
מחלבים את הפרות כמה פעמים ביום. היום פרה נותנת הרבה חלב. כל פרה יכולה לתת עשרות ליטרים.

החלב חשוב בגלל השומן והחלבון שבו. גם תאים סומטיים חשובים. אלה תאים לבנים.
תאים לבנים רבים יכולים להראות שיש דלקת בפרה.

המזון הוא ההוצאה הכי גדולה ברפת. פרות אוכלות צמחים וסידורים שמופקים מהם.
יש מזון מותסס שקוראים לו תחמיץ. לפעמים נותנים לפרות שאריות אוכל מפעלים, כמו שאריות מאפה.
זה עוזר לשלוח פחות זבל לסביבה.

פעם היו רק כמה רפתות שהאכילו פרות במזון מהשדה. בגלל עלות המים, גם הן שינו שיטה.

בעבר היו שמים מזוזה גם ברפתות. היום רפתות לא נחשבות לבית נקי.
לכן לא שמים בהן מזוזה.