שיטת ליט"ף

ליט"ף (למידה יחידנית, טיפולית, פועלת) היא שיטת הוראת קריאה שפיתחה נירה אלטלף. היא מבוססת על הספר "מעשה ההוראה" של ציפורה כץ. בשיטה יש שלוש רמות של שליטה: הצגה, זיהוי והכרה.

ההשערה המרכזית היא שפענוח הוא המפתח להבנת הנקרא. פענוח = קריאה של אותיות וקולות כדי להרכיב ולזהות מילים.

השיטה משתמשת במילים ידועות ומשמעותיות הקרובות לעולמו של התלמיד. מילים אלה משמשות בסיס לפענוח של מילים חדשות. מילים שמפוענחות באופן אוטומטי מאפשרות השלכה על מילים לא מוכרות.

השיטה משלבת שתי גישות: סינתטית וגלובלית. גישה סינתטית פירושה פירוק המילה לצלילים ולחיבורם מחדש. גישה גלובלית פירושה גם זיהוי המילה כמכלול. המורה רושם על הלוח מילה ומפרק אותה בשלבים: מהברה (חלק במילה) עד לפונמה (היחידה הקולית הקטנה), ולחלוקה לעיצורים ולתנועות.

התלמידים לומדים שמילים מורכבות מהברות. הלימוד נעשה באמצעות מילים נבחרות שמאפשרות להקנות את תהליך הפירוק וההיגוי של העיצורים והצירופים.

המורה כותב טקסט קצר בצורה הברתית על הלוח. היא שואלת תלמידים היכן כתוב המילה (שלב הזיהוי). המילים נקראות הברה אחר הברה. בהמשך מחפשים מילים חדשות מתוך ההברות שלמדו. יש הדגשים טכניים כמו הבהרה פותחת וסוגרת, עיצורים במילים סגורות ומנוקדות, ופירוק הברות פתוחות.

ההוראה פרונטלית בקבוצות קטנות, עם המשך תרגול אינדיבידואלי. קיימות חוברות תרגול שמתחילות במוכנות ומסתיימות בחוברות לביסוס קריאה. יש מגוון אמצעי הוראה: חוברות, משחקים, ספרונים ומדריך למורה. השיטה מאפשרת לקדם כל תלמיד בקצב שלו ויש ניידות בין קבוצות.

הגישה משלבת שלוש דרכי הוראה ומציבה את הילד במרכז. כל תלמיד מתקדם לפי כישוריו וקצב הלמידה שלו. השיטה מעודדת הפעלה עצמאית של התלמיד.

אחרי ניסיונות בשיטה עלו ביקורות ממורים והורים שטענו שהיא אינה ממלאת תמיד את ייעודה. השיטה מתאימה בעיקר לילדים עם מוכנות חזותית ושמיעתית.

אישור: אגף ספרי לימוד, משרד החינוך, אישור מס' 2499.
בתחילת 1983 זכתה נירה אלטלף בפרס החינוך בבית הנשיא בירושלים.

ליט"ף פירושו למידה יחידנית, טיפולית, פועלת. השיטה פיתחה נירה אלטלף.
השיטה מבוססת על הספר "מעשה ההוראה" של ציפורה כץ.

פענוח = לקרוא אותיות ולבנות מהן מילים. פענוח עוזר להבין טקסטים.

המורה משתמשת במילים שהילד כבר מכיר. מילים אלה עוזרות לקרוא מילים חדשות.
המורה גם מפרקת מילים להברות. הברה = חלק במילה.
פונמה = הצליל הכי קטן במילה.

המורה כותבת טקסט קצר על הלוח בצורה של הברות. הילדים קוראים הברה אחר הברה.
אחר כך מנסים להרכיב מילים חדשות מההברות שלמדו.

לומדים בקבוצות קטנות. אחר כך מתרגלים גם לבד.
יש חוברות תרגול, משחקים וספרונים.

השיטה מאפשרת לכל ילד להתקדם בקצב שלו.

חלק מהמורים וההורים לא היו מרוצים לעיתים.

השיטה מאושרת על ידי משרד החינוך. נירה אלטלף קיבלה פרס חינוך ב-1983.