שירה

שִׁירָה היא סוגה ספרותית שבה הדגש הוא על שירים שאינם מולחנים. שירה מתפרסמת בספרי וקובצי שירה, ומוקראת באירועי הקריאה.

השירה משתמשת בתכונות האסתטיות של השפה בנוסף למשמעות המילולית. זה כולל שימוש בשורות קצוצות במקום פרוזה; בהדגשים של צליל (מצלול), במשקל וחריזה; בפזמון חוזר; ובשפה ציורית, כמו דימויים ומטפורות. טכניקות אלה נבדלות מכתיבה פרוזאית רגילה.

היו ניסיונות רבים להגדיר מהי שירה ולהבדילה מפרוזה. אריסטו הדגיש את השימוש בדיבור ליצירת אפקטים דרמטיים. בתקופות מאוחרות יותר הדגישו חוקרים מאפיינים סגנוניים כמו חריזה ומשקל. בשירה המודרנית חלק מהמאפיינים ההם ננטשו, וגבול השירה אינו חד משמעי.

הלשנט רומן יאקובסון תיאר את ה"פונקציה הפואטית" (הדגשת החומר המילולי), כלומר, בשירה המילים מדגישות את עצמן ולא רק מה שהן מתארות. דוגמה פשוטה: במקום "דני אכל תפוח" ייתכן משפט שבו חזרת שורשים יוצרת קישור צלילי בין המילים.

גם קולרידג' ואמילי דיקנסון ניסו להגדיר מהי שירה; דעות שונות מדברות על מידת ההדגשה הלשונית, התחושה הפנימית או אופי הקריאה. יש הטוענים שההבחנה תלויה גם באופן בו הקורא קורא את הטקסט: אם נקרא אותו כשיר, נתייחס אליו כשיר.

פואמה (מיוונית: "יצירה") היא שיר ארוך, לעיתים במאות שורות. ישנה מסורת של פואמות בספרות עברית חדשה, והן היונה פסגת יצירתם של משוררים מסוימים, דוגמת חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי.

שירה לא חייבת להיות קצרה. יש שירים קצרים כמו ההייקו, ויש שירי-פזמון ארוכים ואפילו פואמות. קיימת גם שירה שנכתבה ב"פרוזה" אצל משוררים כמו שארל בודלר וארתור רמבו.

מונחים חשובים: מצלול (אופן הצליל של המילים), משקל (דפוס הדגשות בדיבור), חריזה (חזרת צלילים בסוף שורות), פיגורטיבה (שפה ציורית, דימויים ומטפורות).

אמצעים אלה כוללים בחירה במבנה השורה, חזרת מילים, סמלים ודימויים.

דימוי ומטפורה הם כלים שמרשימים את הדמיון ומוסיפים רבדים למשמעות.

חריזה, אליטרציה וחזרת צלילים משפרים את התחושה המוזיקלית של השיר.

שירים משתמשים גם בסימנים ופרפרזות ובטכניקות נוספות להעמקת המסר.

שירה יכולה להופיע בצורות שונות: שורות קצרות, פואמה ארוכה, או שירה ב"פרוזה".

קיימים סגנונות רבים בשירה, מהקלאסי והרומנטי ועד למודרני והניסיוני. כל תקופה ופואטיקה מביאה דגשים ושיטות משלה.

שירה היא דרך לכתוב מילים באופן מיוחד. שירה מוקראת בספרים ובאירועים.

בשירה המילים נשמעות יפות. יש שורות קצרות. יש חריזה, חזרת מילים וצלילים מיוחדים. יש גם דימויים. דימוי זהו השוואה שמציירת ברוח תמונה.

מנסים להסביר מה שירה היא. אנשים חשובים דיברו על זה, כמו אריסטו. יש שירים שדומים לדיבור ויש שירים שמדגישים את הצליל.

פואמה היא שיר ארוך מאוד. יש פואמות של מאות שורות.

פזמון הוא שיר שמלווה במנגינה. פזמון קל לשמוע ולהבין מהר.

מצלול זה צליל המילים. משקל זה הקצב בדיבור. חריזה היא חזרת צלילים בסוף שורות.

שירים משתמשים בחזרת מילים, בדימויים ובמבנה שורות כדי להתרגש.

מטפורה היא ביטוי שמשווה משהו לדבר אחר.

חריזה וצלילים עושים לשיר מוזיקה בטקסט.

שירים משתמשים בכלים נוספים כדי להיות מיוחדים.

שירה יכולה להיות קצרה, ארוכה או כתובה כמו פרוזה.

יש סגנונות ישנים וחדשים. כל סגנון בוחר דרכים אחרות לשחק במילים.