שלום בית

שלום בית הוא מצב של שלום והרמוניה בתוך המשפחה. הוא מאפשר חיים משותפים בלי חיכוכים ומריבות קשות. ביהדות שלום בית נחשב ערך חשוב, ומתקשר למצוות (פקודות דתיות) ולמידות טובות (התנהגויות מוסריות).

שלום בית בין בני הזוג חשוב לתפקוד תקין של הבית. הוא משפיע על האוירה והחינוך של הילדים. כדי ליצור אותו נדרשת עבודה אישית של כל אחד מבני הזוג ורצון של שניהם להשתפר.

לפעמים המושג עולה גם בתביעות גירושין: אחד מבני הזוג רוצה להתגרש והשני מבקש שלום בית, כלומר חזרה לחיי זוגיות הרמונית.

בחכמי התלמוד יש הרבה אמירות על היחסים בין בני זוג ועל כיבוד זה את זה. הרמב"ם בספרו משנה תורה מתייחס לנושא ומסכם חלק מהדברים האלה. יש גם סיפורים על רבנים שעשו מאמצים מיוחדים כדי להשיב שלום בין בני זוג. דוגמה לכך היא סיפור על רבי מאיר, שבו נעשה ניסיון שייצר פיוס בין בני הזוג.

הביטוי ‚שלום ביתו‘ מופיע בתלמוד בהקשר לשלום בבית באופן כללי. היום משתמשים במונח בעיקר כדי לתאר שלום בין בני זוג.

שלום בית זה כשבבית שוררים שקט וכבוד. כולם מצליחים לחיות ביחד בלי מריבות גדולות. ביהדות זה חשוב, והוא קשור למצוות (חוקים דתיים) ולמעשים טובים.

בבית של הורים חשוב שיש שלום. ילדים גדלים טוב יותר בבית רגוע. לפעמים אחד מבני הזוג רוצה גירושין והאחר מבקש שלום בית, כלומר שיחזרו להיות חברותיים.

בחכמי התלמוד יש עצות וסיפורים על איך לשמור על שלום בין בני זוג. גם רבנים עזרו לזוגות להתפייס.

המילה הופיעה בתלמוד. היום כמעט תמיד משתמשים בה כשמדברים על בני זוג.