שמעון בן הלל

שמעון בן הלל שימש כנשיא הסנהדרין כ־חמישים שנה לפני חורבן בית המקדש השני. "נשיא הסנהדרין" הוא ראש בית הדין העליון של הציבור היהודי. הוא היה בנו של הלל הזקן, ומקומו כנשיא הועבר אחר כך לבנו, רבן גמליאל הזקן.

המקור המרכזי שמזכיר אותו הוא ברייתא שבתלמוד הבבלי (שבת טו ע"א). ברייתא היא מסורת תלמודית חיצונית שמונהגת על ידי תנאים, שזהו הכינוי לחכמים שבתקופת המשנה. בברייתא זו נזכרים ארבעה נשיאים שעמדו לפני החורבן, בשיטת העברת הנשיאות מדור לדור.

הרמב"ם מזכיר אותו בהקדמתו למשנה־תורה כחלק משלשלת מסירת התורה, וציין שהוא קיבל מסורו מהלל ובית דינו יחד עם רבן יוחנן בן זכאי. במשנה (פרקי אבות) מופיעה אמירה שמיוחסת ל"שמעון": "לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה". ייתכן שזה מסביר מדוע שמו ודבריו כמעט לא מופיעים במקורות אחרים.

היו חילוקי דעות בין החוקרים. טרברס הרפורד הציע ב־1925 שהשמעון המוזכר במשנה איננו בן רבן גמליאל, אלא בנו של הלל; רעיון דומה עלה גם כבר ב־1699 אצל אדריאן ריילנט. הפרשנות המסורתית מזהה את התנא של הפרק כרבן שמעון בן גמליאל, נכדו של שמעון בן הלל, ולכן ייתכן שלא נמסרו דברים על שם שמעון בן הלל עצמו. כמה חוקרי נצרות זיהו אותו עם שמעון הקדוש.

שמעון בן הלל היה ראש הסנהדרין כ־50 שנה לפני חורבן בית המקדש. הסנהדרין היא בית הדין הגדול של העם. אביו היה הלל הזקן. אחריו נשיא היה בנו, רבן גמליאל הזקן.

המקור העיקרי שמזכיר אותו נמצא בתלמוד הבבלי. שם מופיעה רשימה של נשיאים בתקופה שלפני החורבן. ברייתא היא סוג של מסורת תלמודית כתובה שנאמרה בתקופה ההיא.

הרמב"ם מזכיר אותו ברשימה של מי שקיבלו את התורה מדור לדור. במשנה בפרקי אבות יש אמרה שמיוחסת לשמעון: "לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה". אולי זו הסיבה שיש מעט דברים שנשמרו על שמו.

חוקרים חלוקים לגבי מי זה בדיוק. יש שאומרים שהשמעון הזה הוא בנו של הלל. אחרים אומרים שהכוונה היא לנכדו, רבן שמעון בן גמליאל. יש גם מי שמזהה אותו עם שמעון הקדוש.