שפה רשמית

שפה רשמית היא שפה שהמדינה מכריזה עליה לשימוש במוסדות השלטון. זה אומר שמוסדות כמו הכנסת, בתי המשפט ומשרדי הממשלה משתמשים בה בפומבי ובמסמכים רשמיים. במדינות רבות יש שפה רשמית אחת, ובאחרות יש כמה שפות רשמיות בגלל מגוון של קבוצות דוברות.

חלק משמעותי מהמדינות בעולם קבעו שפות רשמיות. יש מדינות עם שפה רשמית יחידה, כמו צרפת, ויש מדינות עם כמה שפות רשמיות, למשל בלגיה, קנדה, שווייץ והודו. בדרום אפריקה הוכרזו בעבר שתי שפות רשמיות, ואחרי סיום האפרטהייד נוספו עוד שפות, כיום יש שם 11 שפות רשמיות. במדינות רבות באפריקה ובכמה מדינות אחרות נשארו שפות הקולוניזציה (שפות של המעצמה ששלטה שם בעבר) כשפות רשמיות. דוגמה לכך: צרפתית בקונגו ופורטוגזית במוזמביק.

קביעת שפה רשמית לא תמיד משקפת את השפה שמדברים רוב האזרחים. לפעמים זוהי החלטה פוליטית או פשרה בין קבוצות שונות. במדינות שבהן יש שפה רשמית, לעתים פועלת גם אקדמיה ללשון, גוף שמנסח כללים לכתיבה ולדקדוק של השפה.

בישראל העברית היא השפה המדוברת ביותר. יש גם קבוצות גדולות הדוברות ערבית, רוסית, אנגלית ושפות נוספות. ב-19 ביולי 2018 חוקק חוק הלאום. בסעיף 4 נאמר: "עברית היא שפת המדינה"; לערבית ניתן "מעמד מיוחד"; שימוש רשמי בערבית יוסדר בחוק. לפני חוק זה נשאר בתוקף חוק מנדטורי משנת 1922 שקבע שלוש שפות לפרסומים רשמיים: עברית, ערבית ואנגלית. עם זאת, בפועל רוב ההודעות הממשלתיות מתפרסמות בעברית. לאורך השנים היו פסקי דין ושינויים שהביאו להגברת השימוש בערבית בשלטים ובהסברים על אריזות. מעמדה של האנגלית פחות ברור בחוק, אך משתמשים בה בשלטי דרך, בחינוך ובתקשורת מסחרית. האקדמיה ללשון העברית היא הגוף הממלכתי שאחראי על כללי השפה העברית הרשמיים.

שפה רשמית היא שפה שהמדינה בוחרת לשימוש במדינה. זו השפה שמדברים בה בבתי משפט ובמשרדי הממשלה.

מדינות שונות בחרו שפות שונות. יש מדינות עם שפה אחת, כמו צרפת. יש מדינות עם כמה שפות רשמיות, כמו שווייץ והודו. בחלק ממדינות אפריקה נשארה שפת המעצמה הישנה כשפה רשמית. למשל, בקונגו מדברים צרפתית, ובמוזמביק מדברים פורטוגזית. בדרום אפריקה יש כמה שפות רשמיות, עד עתה לעצמה 11 שפות.

בישראל מדברים בעיקר עברית. גם מדברים כאן ערבית, רוסית, אנגלית ושפות נוספות. ב-2018 חוקקו חוק שאומר: עברית היא שפת המדינה; לערבית יש מעמד מיוחד. בעבר היו חוקים שקבעו גם אנגלית. יש מוסד שנקרא האקדמיה ללשון. זו קבוצה שעוזרת להחליט איך לכתוב ולדבר בעברית בצורה נכונה.