שפות רומאניות

השפות הרומאניות הן קבוצה מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות. הן התפתחו מהלטינית המדוברת, שנקראת גם "לטינית וולגרית", הלטינית של העם והחיילים הרומיים.

השפות הרומאניות המדוברות ביותר הן איטלקית, ספרדית, פורטוגזית, צרפתית ורומנית. יותר מ-800 מיליון בני אדם מדברים אותן בעיקר באירופה ובאמריקה הלטינית.

בכל אזור שבה התיישבה הלטינית, היא השתנתה בהשפעת השפות המקומיות שהיו שם קודם. השפות המקומיות האלו נקראות "תשתית" (substrate). למרות שהן כמעט לא הותירו מילים רבות בשפות הרומאניות המודרניות, הן השפיעו על הדקדוק.

בנוסף היו השפעות מאוחרות, כמו מילים משפות גרמאניות או סלאביות. עם זאת, המבנה הבסיסי של השפות הרומאניות, הצלילים (פונולוגיה), מבני המילים (מורפולוגיה) והמילון (לקסיקון), נשאר קרוב לצורות המפותחות של הלטינית הוולגרית.

המילה "רומאני" מגיעה מן הלטינית הוולגרית Romanicus, ומשמעותה בערך "בשפה הרומאית".

החלוקה מבוססת ברוב המקרים על אזורי השפות התשתיתיים. הקבוצות העיקריות הן גאלו-רומאניות (אזור בו דוברו שפות קלטיות), איברו-רומאניות (חצי-האי האיברי), איטלו-רומאניות, רטו-רומאניות ובלקנו-רומאניות. החלוקה המדויקת שנויה במחלוקת בין חוקרים.

סרדינית מבודלת לעתים כענף דרומי, כי היא שמרנית במיוחד. השפה הדלמטית והרטיות מקוטגות לעתים באופן שונה על ידי חוקרים שונים.

שינויים דקדוקיים חשובים: בלטינית היו שלושה מינים מקבלי שמות, זכר, נקבה ונייטרלי. בשפות הרומאניות נשארו בדרך-כלל שני מינים בלבד, זכר ונקבה (היוצאת דופן היא רומנית). במערכת הנטיות (case), שיטות לסימון תפקידים במשפט, נותרו שרידים אצל שפות כמו צרפתית עתיקה ואוקסיטנית בצורת יחסות ישירה ועקיפה. בשפות המודרניות רוב הירידות של הנטייה נעלמו, ורומנית שומרת מערכת דמוית-יחסות שנוצרה בהשפעת השכנות הסלאביות, לא כמשך ישיר של הנטייה הלטינית.

השפות הרומאניות נולדו מהלטינית המדוברת, שנקראת "לטינית וולגרית". זו הייתה הלטינית של חיילים ואנשים רגילים.

השפות המוכרות ביותר הן איטלקית, ספרדית, פורטוגזית, צרפתית ורומנית. יותר מ-800 מיליון אנשים מדברים אותן.

בכל מקום שהלטינית הגיעה היא השתנתה לפי השפות שהיו שם קודם. את השפות האלה קוראים "תשתית" (substrate). הן שינו חלק מהחוקים של השפות החדשות.

המילה "רומאני" באה מהרומאים ומשמעותה קשורה לשפה הרומית.

יש קבוצות כמו גאלו-רומאנית (אזור עם שפות קלטיות), איברו-רומאנית (איבריה) ואיטלו-רומאנית. החוקרים לא תמיד מסכימים על החלוקה.

בחלק מהשפות נשארו שני מינים לשמות, זכר ונקבה. רומנית היא יוצאת דופן ושומרת חלקים שמזכירים מערכות ישנות בגלל השפעות שכנות.