שפתניים

השפתניים (Lamiaceae, בעבר Labiatae) היא משפחת צמחים שכוללת עשבים חד-שנתיים, רב-שנתיים, בני שיח ושיחים. רוב המינים ריחניים משום שהם מכילים שמנים אתריים, שמנים ריחניים בצמחים שעוזרים להן להדוף חיות הרעה. המשפחה כוללת כ־269 סוגים וכ־8,135 מינים, נפוצה בכל העולם ובעיקר באזור הים התיכון, באסיה המרכזית ובאזורים הרריים של הטרופיים. בצמחיית ישראל יש כ־33 סוגים וכ־180 מינים.

הגבעולים בבני שפתניים לרוב מרובעים (עם ארבע פאות), ולעיתים גליליים. העלים מסודרים בזוגות נגדיים, משמע עלה אחד מול השני על הגבעול. לעתים יש עלים קטנים ליד הפרח הנקראים חפים.

התפרחות בדרך כלל אמיריות, כלומר צומחות מקצה הגבעול, ומכילות אשכולות פרחים. פרח השפתניים בדרך כלל דו-מיני (מכיל גם איברי מין זכריים וגם נקביים) ובלתי־נכון (דו‑סימטרי): הכותרת מחולקת לשתי "שפות" עליונות ותחתון, ולכן נראית כמו שתי שפות.

הגביע (הקליפה סביב הבסיס של הפרח) בדרך כלל נשאר גם אחרי שנושרת הכותרת. האבקנים 2 או 4; כשיש 4, בדרך כלל שניים קצרים ושניים ארוכים, תצורה שנקראת דידינמיה. השחלה עילית ומתפתחת לפרי מסוג מַפרֶדֶת (schizocarp), שמתחלקת לעד ארבע פרודות (אגוזיות יבשות). הזרעים בעלי עובר ישר ולעיתים אין להם הרבה אנדוספרם (חומר תזונתי בתוך הזרע).

מינים רבים של השפתניים משמשים כתבלינים וכתשבי ריח. השמנים האתריים הופכים אותם למרכיב חשוב במטבח הים‑תיכוני ובתעשיית הבשמים. דוגמאות בולטות הן נענע (Mentha), רוזמרין, מרווה (Salvia), אזובית/אורגנו (Origanum) ולבנדר (Lavandula). בנוסף הם נפוצים בגינות נוי ומורכבים בשיטת התרבות בקלות מחתך גבעול או מזרעים. ברפואה העממית מינים כמו מרווה ולבנטין שימשו כצמחי מרפא, אם כי השימוש ברפואה המודרנית מצומצם יותר.

השם הלטיני הישן של המשפחה היה Labiatae, מהשורש labium, "שפה", בגלל צורת הפרח. השם המדעי הנוכחי הוא Lamiaceae, על שם הסוג Lamium (נזמית).

בארץ ובסביבתה נפוצים מונים רבים של סוגים. לצד מינים שכיחים יש גם מינים נדירים או מקומיים, חלקם מוגבלים לאזורי הר של הארץ כמו חרמון. בין הסוגים הבולטים בישראל ניתן למנות אשבל (Stachys), מרווה, נענע, רוזמרין, אזובית (Origanum) ולבנדר.

בגינות ובחלקות חקלאיות בארץ מגדלים מינים מהמשפחה לזנים תבלין, נוי ושמנים. בתמונות שמלווות תיאורים אלה נראים למשל פרובסקיה, אוריגנו, רוזמרין ופרסיון.

יש אוסף תמונות המציג פרחים, פריחים ועלים של מינים שונים בשפהניים, כולל תקריבים של פרחים ופרי.

השפתניים (Lamiaceae) הם משפחה של צמחים. הם כוללים עשבים ושיחים. הרבה מהם ריחניים בגלל שמנים אתריים, שמן ריח שעל העלים.

הם גדלים בכל העולם. יש כ־269 סוגים וכ־8,135 מינים. בישראל גדלים כ־33 סוגים וכ־180 מינים.

הגבעולים לעיתים מרובעים, יש להם ארבע פאות. העלים יושבים בזוגות מול זה. הפרחים נראים כמו שתי שפות, עלי הכותרת מחולקים לשפה עליונה ותחתונה. הפרח בדרך כלל מכיל גם אבקנים וגם שחלה (גם זכרי וגם נקבי).

הפרי נפתח לחלקים קטנים (מפרדות). הזרע קטן ולפעמים אין בו הרבה חומר מאכיל.

שפתניים משמשים כתבלינים ומעשירים את האוכל בריח וטעם. דוגמאות אהובות: נענע, רוזמרין, אורגנו (אזובית) ולבנדר. חלק מהצמחים שימשו ברפואה ישנה.

השם הישן Labiatae פירושו "שפתיים". השם Lamiaceae הגיע מהסוג Lamium, נזמית.

בארץ יש מינים רבים, וחלקם גדלים רק באתרים מסוימים, כמו הר חרמון. בין המוכרים נמצאים נענע, מרווה ורוזמרין.

חלק מהמינים מגדלים בגינות ובשדות למטרות אוכל, ריח או יופי.

יש תמונות של פרחים ועלים של מינים שונים במשפחה.