שתן

שתן (או 'מי רגליים', בסלנג 'פיפי') הוא נוזל פסולת שמופרש על ידי הכליות של בעלי חיים.

השתן נוצר בנפרונים, היחידות בכליה שמסננות את הדם. הוא נאסף בשלפוחית השתן עד ההשתנה, הפרשת השתן דרך השופכה. עם השתן מופרשים חומרים זרים וגם רכיבים פנימיים, והפרשתם מסייעת לשמור על הומיאוסטזיס, כלומר איזון פנימי של נוזלים ומלחים. אצל מינים רבים השתן גם משמש לתקשורת דרך ריח.

השתן הוא תמיסה מימית של פסולת מטבולית. תהליך יצירתו כולל סינון מהדם, ספיגה חוזרת והפרשה בנפרונים. המרכיבים העיקריים הם שתנן (אוראה), חומצת שתן, קריאטינין ונתרן כלורי. שתן מהווה מקור חנקן חשוב לצמחים.

השתן הוא הדרך העיקרית להפרשת תרופות וכימיקלים מהגוף. בבדיקת שתן ניתן לזהות חומרים אלה ולעזור באבחון הרעלה או נטילה של חומרים אסורים.

ביציאתו מהגוף השתן כמעט סטרילי אצל אנשים בריאים. בשלפוחית נשארת כמות קטנה של 'שתן עומד', ובתוכה עלולים להצטבר חיידקים; מצב כזה נקרא בקטרוריה. חיידקים עלולים לשנות את הריח של השתן. גם מחלות משפיעות על כמותו, צבעו ואחידותו: סוכר בשתן יכול להצביע על סוכרת, ושתן צהוב וריכוזי מעיד על חוסר מים.

כמה מוצרים רפואיים מבוססים על תמציות שתן או אוריאה. דוגמאות חשובות הן Urofollitropin לטיפולי פוריות, Premarin כתוסף אסטרוגן, וקרמים המכילים אוריאה לטיפול בעור יבש. היפוקרטס נחשב לרופא הראשון שבחן שתן. בנוסף נצפה שלעתים בעלי־חיים שותים את השתן של עצמם.

שתן (קוראים לו גם 'מי רגליים' או 'פיפי') הוא נוזל שהגוף זורק החוצה. הכליות עושות את השתן. הן מסננות את הדם ויוצרות את הנוזל. השתן נאסף בשלפוחית. כשמשתינים, השתן יוצא דרך השופכה.

שתנן (אוריאה) הוא אחד החומרים בשתן. שתן נותן חנקן לצמחים ויכול לעזור לצמחים לגדול.

בדיקות של שתן עוזרות לרופאים למצוא תרופות או זיהומים. שתן חדש כמעט לא מסריח. אם נשאר שתן בשלפוחית, חיידקים עשויים לגרום לריח. צבע השתן משתנה כשחולים או אחרי אוכל, למשל אחרי אכילת סלק.

משתמשים בתמציות שתן לייצור תרופות. Urofollitropin, תמצית שתן שעוזרת להרות. Premarin, תמצית שתן שמכילה אסטרוגן, הורמון נשי. אוריאה גם נמצאת בקרמים שמטפלים בעור. היפוקרטס היה רופא שבדק שתן בעבר.