תא דנדריטי

תאים דנדריטיים (Dendritic cells, DC) הם תאים במערכת החיסון שתפקידם ללכוד אנטיגנים, חלקים מזהמים שמקורם בפתוגנים (מיקרואורגניזמים שגורמים מחלות), ולהציגם לתאי T. המונח תואר לראשונה בסוף המאה ה־19 על ידי פאול לנגרהנס. ראלף סטיינמן וזנביל א. כהן טבעו את השם "תאים דנדריטיים" לאחר שסטיינמן גילה את תפקידם המרכזי. סטיינמן זכה בפרסי מחקר חשובים, ביניהם פרס אלברט לאסקר (2007) ופרס נובל (2011).

המונח היווני dendros, "עץ", מתאר את צורת ההסתעפות של התאים. צורתם דומה לדנדריטים בנוירון, אבל אין ביניהם קשר תפקודי. הדנדריטים מאפשרים מגע עם תאים רבים ומגדילים את שטח הפנים של התא.

תאים דנדריטיים הם APC מקצועיים (Antigen-Presenting Cells, תאים שמציגים אנטיגנים). גם תאי B ומקרופאג'ים יכולים להציג אנטיגנים, אך התאים הדנדריטיים הם החשובים ביותר בהנעת תגובת התא החיסוני. הם שייכים למערכת החיסון המולדת, כלומר הם פועלים בתחילה באופן לא ספציפי, ולכידת האנטיגן אצלם אינה דורשת זיהוי מדויק. בזכותם עוברת המידע ל"מערכת החיסון הלומדת" (הנרכשת), והתחלה של זיהוי מדויק על ידי תאי T.

התאים נמצאים ברקמות שבאות במגע עם הסביבה: העור, דרכי הנשימה ודרכי העיכול. בתרדמתם הם ״לא בוגרים״: יש להם יכולת בליעה גבוהה (פגוציטוזה, בליעה ופירוק של חלקיקים), אך פחות יכולת לתקשר עם תאי T. אחרי שהם בולעים פתוגן, הם מפרקים אותו ומתחילים להגר אל קשרי הלימפה, מופרדים על ידי חלבונים שנקראים כימוקינים, חומרים כימיים שמושכים תאים. במהלך ההגירה הם מתמיינים לתאים דנדריטיים בוגרים: הם מפסיקים כמעט לבלוע ומפתחים יכולת טובה להצגת אנטיגנים ולתקשורת עם תאי T. האנטיגנים מוצגים על פני התא באמצעות מערכת ה‑MHC, מולקולות שמחזיקות ומציגות את חלקי החלבון של הפתוגן.

ציטוט חשוב מבחינה קלינית: כמה נגיפים, כמו ה‑HIV וגם נגיפים ממשפחת ה‑SARS, יכולים לנצל את מנגנון הבליעה והנדידה של התאים הדנדריטיים כדי להגיע לתאי ה‑T ולהדביקם. אצל חיות אחרות קיימים הבדלים: בחולדות, למשל, תאים דנדריטיים יכולים להרוג פתוגנים או תאים נגועים בעצמם, בדומה לתאי T ציטוטוקסיים.

תאי לאנגרהאנס הם תאים דנדריטיים שעוברים בהערכת העור, בשכבת ה‑stratum spinosum של האפידרמיס. הם מקורם במח עצם. תאים אלו נודדים אל קשרי לימפה לאחר זיהוי אנטיגן ומציגים אותו ללימפוציטים, שיכולים להפוך לתאי פלסמה (מייצרי נוגדנים) ותאי זיכרון. בפעם השנייה שהגוף נוגע באותו אנטיגן, התגובה תהיה מהירה יותר. בתאים אלה נמצאות גרנולות בשם Birbeck granules, שנראות במיקרוסקופ כמו מחבטי פינג פונג. תפקידן אינו ברור; ייתכן שהן התקפלויות של הממברנה. תאי לאנגרהאנס מעורבים גם בתגובות אלרגיות של העור, למשל dermatitis אלרגי במגע.

תאים דנדריטיים הם חלק ממערכת החיסון בגוף. אנטיגן = חלק קטן מהחיידק או הווירוס. פתוגן = יצור קטן שגורם למחלה. התאים לוכדים אנטיגנים ומראים אותם לתאי T. תאי T הם חיילים של הגוף.

התא הוצג לראשונה על ידי פאול לנגרהנס. ראלף סטיינמן וג. כהן קראו לו "תא דנדריטי". השם קשור למילה היוונית "עץ". התא מסתעף כמו ענפים.

התאים נמצאים בעור, בדרכי הנשימה ובמעיים. כשהם צעירים הם טובים בבליעה (פגוציטוזה = בליעה ופירוק). אחרי הבליעה הם נוסעים אל קשרי הלימפה בעזרת חומרים נקראים כימוקינים, חומרים שמושכים אותם. שם הם לומדים לדבר עם תאי T.

חלק מהנגיפים, כמו HIV ו‑SARS, יכולים להשתמש בתאים האלה כדי להגיע לתאי T.

תאי לאנגרהאנס הם תאים דנדריטיים שנמצאים בשכבת העור שנקראת stratum spinosum. הם מגיעים ממח העצם. אחרי שהם מזהים אנטיגן, הם נוסעים לקשרי לימפה ומראים את האנטיגן לתאים אחרים. בתאים אלה יש גרנולות שנקראות Birbeck granules. הן נראות כמו מחבט פינג פונג. לא יודעים בדיוק מה תפקידן. תאי לאנגרהאנס משתתפים גם באלרגיות של העור.