לשלשת של עופות ימיים ועטלפים קוראים גואנו. זה שימש במאה ה-19 כדשן טבעי יעיל במיוחד.
אחוז החנקן בגואנו, החומר החיוני לצמיחה של צמחים, גבוה פי שלושים מדשן בהמות רגיל. לכן הוא הביא עושר למדינות שעל חופיהן הוא נמצא, בייחוד לפרו, והובלתו יצרה רווחים מסחריים.
הגואנו עורר גם מדיניות וקונפליקטים: ב־1864, 1865 פרצה מלחמה בין ספרד ומדינות דרום אמריקה על מרבצי גואנו. בקונגרס האמריקאי חוקק ב־1856 חוק איי הגואנו, שאיפשר לאזרחים להשתלט על איים לא מיושבים שיש עליהם גואנו. אטול מידוויי, אחד מהאיים האלה, הפך מאוחר יותר לנקודה אסטרטגית והיה זירת קרב מידוויי במלחמת העולם השנייה.
גואנו היא צואה של עופות ימיים ועטלפים. במאה ה-19 השתמשו בה כדשן חזק.
חנקן הוא חומר חשוב לצמחים, ובגואנו יש הרבה חנקן. זה הפך למדידה יקרה ועשירה לפרו ולמדינות חוף אחרות.
ב־1864, 1865 הייתה מלחמה על מרבצי גואנו. ב־1856 בארצות הברית חוק אפשר לקחת איים נטושים שיש עליהם גואנו. אי אחד כזה, מידוויי, הפך חשוב והיה שם קרב במלחמת העולם השנייה.
תגובות גולשים