תוניסיה

הרפובליקה התוניסאית (תוניסיה) היא מדינה ערבית מוסלמית בצפון אפריקה. היא גובלת בים התיכון בצפון ובצפון-מזרח, באלג'יריה במערב ובדרום-מערב, ובלוב במזרח ובדרום. הדת הרשמית היא האסלאם; השפה הרשמית היא הערבית.

האזור מיושב מאז העת העתיקה על ידי שבטים ברברים (תושבים מקומיים). החקלאות התפתחה באזור הפורה כבר לפני אלפי שנים. בתקופות מאוחרות יותר העירוב התרבותי באזור הושפע ממסלולי הסחר בים התיכון.

הפיניקים בנו חופים ודקים באזור, ובמאה ה-9 לפנה"ס נוסדה קרתגו, שהפכה למעצמה ימית במסחר ובמלחמות. הקרתגים פיתחו תרבות דתית ועירונית משובחת. בסכסוכים עם רומא הם נלחמו באומץ, אך לבסוף בשנת 146 לפנה"ס קרתגו נכבשה והאזור עבר לשליטת רומא.

בתקופת הרומאים האזור התפתח כלכלית וחקלאית. תוניסיה ייצרה דגנים, שמן זית ותוצרת חקלאית אחרת. הנצרות הופצה באזורים מסוימים, אך בהדרגה עתידה הדמוגרפיה להשתנות בעקבות פלישות ומעברים אימתיים שונים.

במאות ה-7 וה-8 נכבש האזור בידי כוחות מוסלמיים. הוקמה קירואן, ובה נבנה מסגד גדול שהפך למרכז דתי ותרבותי. במשך מאות שנים האוכלוסייה התהפכה לאוכלוסייה דוברת ערבית ומוסלמית.

מהמאות ה-16 עד המאה ה-19 שלטה כאן האימפריה העות'מאנית. תוניסיה ניהלה מערכת של שלטון מקומי (באי) ושמרה על אוטונומיה חלקית עד הכיבוש הצרפתי בסוף המאה ה-19.

ב-1881 הפכה תוניסיה לפרוטקטורט צרפתי. השלטון הצרפתי הביא פיתוח תשתיות והשפעה תרבותית, ובמיוחד חיזק את השימוש בצרפתית. במהלך מלחמת העולם השנייה האזור נכבש לזמן קצר על ידי כוחות ציר. אחרי המלחמה צמח במידה רבה המאבק לעצמאות.

תוניסיה קיבלה עצמאות מצרפת ב-1956. חביב בורגיבה הפך למנהיג ושינה את המדינה לרפובליקה. בורגיבה הנהיג מדיניות של מודרניזציה וחיזוק המדינה, אך גם צמצם אפשרויות אופוזיציה.

בשנת 1987 עלה לשלטון זין אל-עאבדין בן עלי. משטרו התאפיין בשליטה חזקה ושחיתות. משבר כלכלי וחברתית הובילו למחאות גדולות ב-2010, 2011. ההצתה העצמית של מוחמד בועזיזי בשנת 2011 עוררה גל מחאות שהביא לבריחת בן עלי ולקריסת משטרו. המהפכה בתוניסיה פתחה את האביב הערבי.

לאחר 2011 התקיימה דמוקרטיזציה ותקופה של אי יציבות. ב-2014 אושרה חוקה חדשה ובחירות דמוקרטיות התקיימו. המפלגות העיקריות כללו מפלגה חילונית («נידאא תוניס») והמפלגה האסלאמיסטית («א-נהדה»). ב-2019 נבחר קייס סעיד לנשיאות. ב-2021 נקט סעיד צעדים מרחיקי לכת, השעה את הפרלמנט וקיבע סמכויות נשיאותיות, מה שגרר חשש לחזרת סמכותנות.

לפני 2011 שלטה המדינה במשטר נשיאותי חזק. אחרי 2011 הוקמו מוסדות דמוקרטיים, אך הפוליטיקה נשארה רגישה ומשתנה. בסוף 2021 יש משא ומתן פנימי על צורת הממשל ותפקיד הרשויות.

לתוניסיה קשרים חזקים עם אירופה, ובפרט צרפת ואיטליה. המדינה נטתה למדיניות פרו-מערבית ושימשה לעיתים כמרכז דיפלומטי באזור.

תוניסיה היא אחת המדינות המפותחות ביותר באפריקה. הכלכלה מגוונת וכוללת חקלאות (בעיקר שמן זית), תעשייה, כרייה ותיירות. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר המרכזי. כלכלה עברה רפורמות וליברליזציה מאז שנות ה-80, אך המשיכה להתמודד עם אבטלה ושחיתות.

תוניסיה קטנה יחסית אך מגוונת בנופיה. הצפון הוא גבעות ויערות עם אקלים ים-תיכוני. החוף רחב ופורה, והוא מרכז החקלאות והאוכלוסייה. הדרום מתחיל במדבר סהרה, יבש ולעיתים חם מאוד.

התנאי האקלים השונים יוצרים מגוון ביולוגי. יש פארקים לאומיים ואתרי חוף עשירים במגוון ימי. תוניסיה מתמודדת עם משבר מים, סחף חופים ותהליכי מדבור.

האוכלוסייה מונה כ-11, 12 מיליון איש (2021). שיעור העירונות גבוה; רוב האזרחים גרים ליד החוף. השפות הנפוצות הן ערבית ותוניסאית (ניב מקומי), בנוסף לצרפתית.

התוניסים משקיעים בחינוך; שיעור האוריינות גבוה. קיימת מערכת בריאות ציבורית נגישה, אם כי יש פערים באיכות בין אזורים.

לקהילה היהודית בתוניסיה היסטוריה עתיקה. בעבר חיו בה אלפי יהודים, אך מרביתם עזבו במאה ה-20. בקהילה שנותרה יש אתרי שפה, מסורת והיסטוריה, למשל באי ג'רבה.

לפני 2011 מצב זכויות האדם הוגבל. אחרי המהפכה חלו התקדמויות בזכויות, חופש ביטוי וחוקים נגד אלימות במשפחה. עם זאת, סוגיות כמו זכויות להט"ב ונושאים חברתיים אחרים נשארו שנויים במחלוקת.

התרבות התוניסאית משולבת: ברברים, פיניקים, ערבים, טורקים ואירופים. למוזיקה והספרות תפקיד חשוב. כדורגל הוא הספורט העיקרי; תוניסיה זכתה בגביע אפריקה לאומות ב-2004.

תוניסיה נשארת מדינה בעלת מורשת היסטורית עשירה ובאתגרים מודרניים פוליטיים-כלכליים.

תוניסיה היא מדינה בצפון אפריקה. היא גובלת בים התיכון, באלג'יריה ובלוב. ברוב התושבים דת האסלאם (הדת המוסלמית). השפה המדוברת היא ערבית.

השטח הזה ישב אנשים כבר מזמן. לפני אלפי שנים בנו כאן אנשים את קרתגו, עיר חזקה על הים. אחר כך רומא שלטה פה. מאוחר יותר הגיעו כובשים ערבים והביאו את השפה הערבית והאסלאם.

לפני זמן לא כל כך ארוך שלטו בתוניסיה צרפתים. הם בנו כבישים וערים. ב-1956 תוניסיה קיבלה עצמאות והפכה למדינה שלה.

חביב בורגיבה היה מנהיג חשוב שבנה בתי ספר ושינויים בחברה. שנים אחר כך שלט בן עלי זמן רב. ב-2011 אנשים רבים יצאו לרחובות במחאות. המהפכה הזו שינתה את המדינה ועזרה לקדם בחירות חופשיות.

בתוניסיה יש חופים ארוכים, גבעות ירוקות בצפון ומדבר בדרום. יש חיות וצמחים מיוחדים, וגם פארקים לאומיים לשמירה על הטבע.

= אנשים וחיים
בתוניסיה חיים כ-11 מיליון אנשים. רובם גרים בערים על החוף. יש מערכת חינוך טובה; ילדים לומדים בבתי ספר.

בתרבות התוניסאית יש שירים, ספרים ואוכל מיוחד. הכדורגל הוא ספורט פופולרי. גם מוזיקה ומסורות עתיקות נשמרות.

תוניסיה היא מדינה קטנה יחסית, אך עם היסטוריה ארוכה ונופים מאוד שונים.