תורשה

תּוֹרָשָׁה היא העברה של חומר תורשתי מהורה לצאצא בתהליך הרבייה. יחידות המידע האלה נקראות גנים.

גנטיקה הוא הענף המדעי שעוסק בתורשה ובהשפעתה על תכונות היצורים.

הגנים משפיעים על התכונות המשותפות לכל הפרטים באותו מין, ועל ההבדלים בין פרטים באוכלוסייה. כל יצור נושא מטען גנטי שעובר מדור לדור. המטען הגנטי קשור למבנה הגוף, ליכולות פיזיולוגיות ולהתנהגות, וכל אלה מושפעים גם מהנוף שבו היצור חי.

את המילה תורשה חידש הבלשן יצחק אפשטיין.


לסביבה יש השפעה על האופן שבו המידע התורשתי בא לידי ביטוי. גמישות פנוטיפית, מצב שבו אותו גנוטיפ (המרכיב הגנטי, כלומר מערך הגנים) יכול להביא לפנוטיפים שונים (התכונות שנראות) בתנאים סביבתיים שונים.

ברמה נוירולוגית, הגנים האנושיים לא מנחים כל אחד מאלף מיליארד תאי העצב בנפרד. לכן ההתפתחות של תאי העצב ותכונותיהם מושפעת לא רק מהתורשה, אלא גם מהסביבה.


גרגור מנדל היה הראשון שחקר את התורשה כמחקר מדעי. הוא ערך ניסויים מבוקרים בצמחים, בעיקר באפונה. כאשר חיבר זן צהוב עם זן ירוק, כל הצאצאים היו ירוקים. באילוצים הבאים, חלק מהצאצאים היו צהובים והשאר ירוקים. מנדל כינה את התכונה הירוקה דומיננטית וסימן אותה באות G, ואת הצהובה רצסיבית וסימן אותה ב־g. מהתצפיות האלה נוסחו חוקי התורשה של מנדל. חוקים אלה היו השלב הראשון בביסוס מדע התורשה, ודרך הם נפתחה בין השאר הדרך לשיבוט ולביוטכנולוגיה.

תּוֹרָשָׁה היא העברה של מידע מההורים לילדים. המידע נמצא ביחידות שנקראות גנים. גנים עוברים בתהליך הרבייה.

גנטיקה היא המדע של חקר התורשה. זה אומר: חוקרים איך תכונות עוברות מהורים לצאצאים.

גנים עוזרים לקבוע תכונות שחוזרות על עצמן במין, וגם הבדלים בין פרטים. כל יצור נושא מטען גנטי שעובר מדור לדור.


הסביבה משפיעה על איך התכונות נראות. יש מצב שנקרא גמישות פנוטיפית. זה אומר שאותו גנוטיפ (החומר הגנטי) יכול להראות תכונות שונות בסביבות שונות. פנוטיפ זה מה שאפשר לראות אצל היצור.

המוח אינו מתוכנת על ידי גנים עבור כל תא בנפרד. לכן גם החוויות והסביבה משפיעים על התפתחות המוח.


גרגור מנדל ערך ניסויים באפונה. כשהכלא זן צהוב וזן ירוק, כל הצאצאים הראשונים היו ירוקים. בהכלאות הבאות חלק מהצאצאים היו צהובים. מנדל קרא לירוק דומיננטי וסימן G. הצהוב היה רצסיבי וסומן g. חוקי מנדל היו הבסיס לגנטיקה ועזרו לפתח שיבוט וביוטכנולוגיה.