תיקון סופרים

“תיקון סופרים” (או “כינה הכתוב”) הוא מונח בספרות חז"ל שמציין שינוי מילים בטקסט המקראי, לרוב משיקולי כבוד ה' או פרשנות. חז"ל (חכמי המשנה והתלמוד) מנו תיקונים במקומות שונים; בספרות מופיעים מספרים משתנים, בדרך כלל בין 16 ל‑18 תיקונים.

המונח הופיע לראשונה אצל רבי סימון (אמורא). לפניו התייחסו לתופעה במילה "כינה הכתוב". מדרש תנחומא מציין רשימות של תיקונים, ובו מוזכרים כמה תיקונים, שלושה מהם בתורה עצמה.

המסורת הפרשנית חלוקה: חלק מהפרשנים מייחסים את השינויים לכותב המקורי של הפסוקים, וחלק אחר רואים בהם עריכה מאוחרת. החוקרים המודרניים נוטים לראות בתיקונים סימנים של עריכה מאוחרת של הטקסט. יש גם המשערים שחז"ל לא מנו את כל התיקונים, ומנסים לזהות תיקונים נוספים בטקסט.

המונח מופיע בצורות שונות: 'תיקון סופרים' ו'כינה הכתוב'. רש"י מסביר את הביטוי "כינה" כ'שם כינוי', כלומר שינוי לשם כבוד או תיאור.

יש שונות בדברי המפרשים מי ערך את התיקונים: אנשי כנסת הגדולה (הגוף הרבני שקדם לתלמוד) מוזכרים במסורת כמבצעים חלק מהם. מצד שני, התלמוד מדגיש שיש להאמין שהתורה בידינו כפי שניתנה למשה, ולכן המחלוקת תלויה בהבנה האם השינויים הם מהמסורת או עריכה מאוחרת.

מחברים מאוחרים כמו מהר"ל מזכירים את המושג. משכילים כמו שד"ל (שמואל דוד לוצאטו) הציע השערות דרמטיות על הוספות במקומות מסוימים, כולל רעיון על הוספת מילים בקהלת, אך חזר בו בחלק מהטענות כשהתבונן מחדש במסורת ובממצאים.

במדרשים שונים מופיעות רשימות שונות של תיקוני סופרים. הרשימות אינן אחידות במספרן ובמיקומן במקרא. במדרשים מופיעים תיקונים גם בתורה וגם בנביאים ובכתובים, והדיון על זהותם ועל משמעותם נמשך בקרב פרשנים וחוקרים.

תיקון סופרים הוא שם לשינוי מילים בתנ"ך. שינויים כאלה נעשו לפעמים מתוך כבוד לאלוהים.

השם הופיע אצל רבי סימון. לפניו קראו לזה "כינה הכתוב". במדרש תנחומא מפורטים כמה תיקונים. שלושה מהם מוזכרים בתורה.

יש חילוקי דעות מי עשה את השינויים. חלק מהחכמים אומרים שהשינויים נעשו כבר בכתיבה הראשונה. אחרים חושבים שמאוחר יותר עורכו אנשים את הטקסט.

איש אחד בשם שד"ל חשב שפעם נוספו מילים בספר קהלת. אח"כ הוא חזר בו חלקית. היום מדברים על זה וממשיכים לחקור.

במדרשים יש רשימות שונות. המספרים משתנים, בדרך כלל נזכרים כ־16 עד 18 תיקונים. הם מופיעים בתורה, בנביאים ובכתובים.