התלמוס (Thalamus, מיוונית: "חדר פנימי") או הרמה הוא צביר גדול של נוירונים. נוירונים הם תאי עצב. התלמוס הוא שלוחה של המוח הקדמי, דיאנצפלון, חלק עמוק במוח.
התלמוס פועל כתחנת ממסר למידע מהחושים, חוץ מחוש הריח. הוא מעבד מידע ראשוני ומעביר אותו לאזורים המתאימים בקורטקס, קליפת המוח, החלק החיצוני שמעבד חשיבה ותחושות. לדוגמה, קלט ראייה עובר דרך גרעין הברך הצדי (LGN), גרעין שמעביר מידע חזותי אל קליפת הראייה באונה העורפית.
התלמוס מקבל גם קלט מאזורים גבוהים יותר במוח והוא חלק מרכזי במנגנונים של קשב ועירות. הוא מקשר בין הקורטקס לאזורים תת-קורטיקליים ולגרעיני הבסיס, ביניהם גרעין הזנב בסטריאטום.
בנוסף, לתלמוס תפקיד בעיבוד רגשי. מידע תחושתי עובר לתלמוס ומשם מועבר לאמיגדלה (אזור שמעורב ברגשות) ולמבנים כמו פיתול החגורה הקדמי (ACC) והקורטקס האורביטופרונטלי (OFC). דרך אמיגדלה ו-OFC המידע מגיע להיפותלמוס, אזור ששולט בתגובות פיזיולוגיות. לתלמוס יש גם תפקיד בדחף השינה ואולי בתמיכה בזיכרון לטווח ארוך.
פגיעה בתלמוס עלולה לגרום לבעיות קשב, בשינה ובמצב הרוח.
התלמוס (מיוונית: "חדר פנימי") הוא קבוצה של תאי עצב במוח. תאי עצב הם תאים שמעבירים מידע.
התלמוס הוא כמו תחנת ממסר. הוא מקבל מידע מהחושים, חוץ מריח. הוא שולח את המידע לחלקים אחרים במוח שעוזרים להבין אותו. למשל, מידע ראייתי עובר דרך גרעין הברך הצדי אל אזור הראייה.
התלמוס גם עוזר לנו לשים לב ולהיות ערים. הוא מקשר בין החלק החיצוני של המוח (קליפת המוח) לאזורים פנימיים.
התלמוס מעורב ברגשות. הוא שולח מידע לאמיגדלה, אזור שעוזר ברגשות, ולשאר המוח שמחליט איך להגיב. דרך זה מגיע מידע גם להיפותלמוס, אזור ששומר על תגובות הגוף.
כאשר יש בעיה בתלמוס, אנשים עלולים להתקשות להקשיב, להרגיש מדוכאים או להיתקל בבעיות שינה.
תגובות גולשים