תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα; בלטינית: Septuaginta) הוא שם לתרגום המקרא ליוונית קוינה. יוונית קוינה היא צורת יוונית שהייתה נפוצה בים התיכון בתקופה ההלניסטית. התרגום התחיל במאות ה־3, 2 לפני הספירה עם תרגום חמשת חומשי התורה על ידי יהודים, ובהדרגה תורגמו גם יתר הספרים עד המאה ה־1 לפנה״ס.
התרגום נועד בתחילה לשמש יהודים דוברי יוונית, ובמיוחד את קהילת אלכסנדריה במצרים. מסורת פופולרית על יצירתו מצויה ב"איגרת אריסטיאס" ובמקורות תלמודיים. הסיפור מדבר על 72 רבנים שתורגמו יחדיו לאלכסנדריה, והוא מוצג כנס פלאי, אך אין לו ביסוס היסטורי מלא.
תרגום השבעים אינו אחיד כי עבדו בו מתרגמים שונים. המעבר מעברית ליוונית גרם לשינויים בסגנון ובמונחים. יש בו פירושים מסוימים ובהם גם מדרשי חז"ל המשולבים בתרגום. בחלקים כמו ספר אסתר הוכנסו מקורות דתיים נוספים, ובהם השם המפורש שהמסורה לא כתבה.
יש הבדלים מהותיים בין נוסח תרגום השבעים לנוסח המסורה העברי. ההבדלים כוללים נוסח, סדר ספרים, שמות וחלק מהתוכן. למשל, בכרונולוגיה בין אדם לנח נמצאו הבדלים שעשויים להגיע לכמה מאות שנים. בחלק מהמקרים תרגום השבעים משקף נוסחים עבריים קדומים אחרים, ולעתים הוא מקל על שחזור טקסטים ישנים, כפי שנעשה בספר ירמיהו.
מכיוון שהיו פערים בין האוריגינל היהודי לנוסח היווני, נעשו עיבודים ותיקונים מאוחרים יותר. בין המעבדים הבולטים נמצאים עקילס (אונקלוס), תרגום קייגה־תיאודוטיון, סימכוס, ותיקונים מאורגנים על ידי אוריגנס ולוקיאנוס. גם מגילות מדבר יהודה כללו עיבודים ותיקונים של נוסחי התרגום.
כתבי היד המקוריים אינם קיימים לנו. נשתמרו מספר נוסחים עתיקים שנוצרו בזמן הרומאי והכלול בהם השפעות שונות. התרגום השפיע חזק על הנצרות, שבשנה הראשונה למאה ה־2 לספירה אימצה אותו כבבסיס ל"הברית הישנה", בעוד שהיהדות נטשה אותו והעדיפה את נוסח המסורה.
סדר הספרים בתרגום השבעים שונה לעתים מסדר המסורה. בנוסף, כמה שמות ספרים אומצו ביוונית ובהמשך הלטינית, והם נשארו בשפות אירופיות רבות.
תרגום השבעים הוא תרגום של מקרא לשפה יוונית. תרגום פירושו להעביר מילים משפה לשפה. יוונית קוינה היא יוונית פשוטה שהייתה דוברת אז.
בתחילה תרגמו את חמשת חומשי התורה. אחר כך תרגמו גם ספרים אחרים. העבודה נעשתה במאות רבות לפני הספירה. הרבה יהודים דיברו יוונית אז, למשל באלכסנדריה. אלכסנדריה היא עיר במצרים.
מסופר שבאו לשם 72 חכמים לתרגם. זה סיפור מהמאה העתיקה. אין הוכחות לכל פרטי הסיפור.
תרגום השבעים שונה ממקורות עבריים אחרים. יש בו ספרים שלא נמצאים במסורה. המסורה היא הנוסח העברי שהיה שמור בקרב יהודים. בגלל השפה והשינוי בתרגום, לפעמים שינו שמות מקומות ומילים.
לדוגמה, בספר אסתר תוסיפו שם ה' כדי להדגיש את הצד הדתי. בתרגום שונו גם מספרים של שנים בין דורות קדומים. כך נוצרו הבדלים של מאות שנים בין טקסטים שונים.
אחר כך הגיעו אנשים ותיקנו או שינו את התרגום. בין המתוקנים היו אקילס (תרגום קרוב לאונקלוס), תאודוטיון, ואוריגנס שעשה מעין מהדורה משווה. גם מגילות מדבר יהודה קשורות לזה.
הנוסח היווני השפיע מאד על הנצרות. הנוצרים השתמשו בתרגום הזה רבות. היהודים שמרו על הנוסח העברי של המסורה.
תגובות גולשים