תרגומי הקוראן לעברית

הקוראן, הספר המקודש של האסלאם, תורגם לעברית כמה פעמים מאז המאה ה-19. רוב התרגומים נעשו לצורכי מחקר והכרה כללית, ולא ללימוד דתי. יוצא דופן הם קטעים שתורגמו בידי אנשי העדה האחמדית בחיפה כדי להפיץ את אמונותיהם.

דיני האסלאם אוסרים על תרגום הקוראן לפי תפיסת ה־إعجاز (איעג'אז), רעיון שמדגיש את "הפלאיות" של הקוראן. המאמינים רואים את הנוסח הערבי כמושלם, ולכן ניסיון "לחקות" אותו בשפה אחרת נחשב בעיני חלק מהמסורת לבעייתי. מאידך, רוב המוסלמים ברחבי העולם אינם דוברי ערבית, ולכן תרגומים נדרשים. הפשרה המקובלת היא לראות את התרגום כפרשנות (הסבר או פירוש של הטקסט), ולא כתחליף לנוסח הערבי.

יהודים שחיו תחת השלטון המוסלמי הכירו את הקוראן בערבית. ידועים קוראנים שכתובים באותיות עבריות על ידי יהודים, אך אין עדות לתרגום מלא לעברית בתקופה זו. הקוראן הופיע בהשפעה על כתבים יהודיים דתיים ופילוסופיים.

לפני המאה ה-19 יש שלושה תרגומים ידניים לעברית ששמורים בכתב יד, אך לא הודפסו.

ב-1857 תרגם צבי הרמן רקנדורף את הקוראן לעברית בשפה מקראית. חלק מהקוראים מוצאים את העברית הזאת קשה לקריאה. רקנדורף צירף ביאורים, לעתים גם בביקורת על האסלאם.

בשנת 1936 הושלם תרגום של יוסף יואל ריבלין. תרגום זה הפך לקלאסי ופקח דרך לציטוטים בעברית. ריבלין השתמש בעיקר בעברית מקראית עם נגיעות לשון חז"ל. חיים נחמן ביאליק היה מעורב בעריכתו, ויש ויכוח היסטורי לגבי היקף התערבותו. מבחינה סגנונית, התרגום קריא יותר מרקנדורף אך נראה מיושן לשינויים מודרניים.

ב-1971 תרגם אהרון בן שמש את הקוראן עם פרשנות נרחבת. הוא לקח לעתים בחירות תרגומיות לא שגרתיות, כמו בתרגום הביטוי הפותח את רוב הסורות: הרחמן והרחום. התרגום של בן שמש שואף לקשר בין הקוראן לטקסטים יהודיים וארמיים, ומכיל הערות רבות. שפתו מודרנית וקריאה, אך חוקרים טוענים שהפרשנות העמוקה מטשטשת מחלוקות פרשניות.

אורי רובין הוציא תרגום בשנת 2005, ומהדורה מורחבת ב-2016. מטרתו הייתה ליצור נוסח קריא ומדויק ככל האפשר, ללא צורך בידע מוקדם בערבית ספרותית. רובין חוקר את הטקסטים והמסורות על מוחמד, והוא רואה בקוראן ובחדית' מקורות שמראים מגמות דתיות וחברתיות של מי שהעביר אותם לכתב. תרגומו מלווה בהערות שוליים המציעות חלופות כאשר המשמעות אינה ודאית. גישתו עוררה מחלוקת בקרב חוקרים אחרים.

בשנים האחרונות יצאו תרגומים וביאורים נוספים לעברית: העדה האחמדית בחיפה (2010) פרסמה שלוש סורות ראשונות; סובחי עלי עדוי הוציא ב-2015 מהדורה עם פירושים; ב-2017 יצא תרגום בידי צוות מומחים תחת דאר א-סלאם; ב-2023 הושלמה מהדורה פרשנית בפיקוח מוסדות במצרים (אוניברסיטת אל-אזהר והמועצה העליונה לעניינים אסלאמיים); וב-2024 השלימו במקביל מתרגים מהעדה האחמדית תרגום לאחר עבודה ארוכה של כ-30 שנה.

הקוראן הוא הספר הקדוש של המוסלמים. הוא נכתב בערבית. מתרגמים אותו לעברית פעמים רבות, בעיקר כדי שאנשים יבינו את תוכנו.

חלק מהמסורת במוסלמים אומרת שלא צריך לתרגם את הקוראן. הם חושבים שהקוראן בערבית מיוחד וקשה להעביר את היופי שלו לשפה אחרת. בגלל זה לעתים אומרים שתרגום הוא פירוש, הסבר למה הפסוקים מדברים.

בימי הביניים יהודים שחיו בארצות ערב הכירו את הקוראן. היו גם קוראנים שכתבו באותיות עבריות. לא נמצאו תרגומים מלאים לעברית מאותה תקופה.

לפני המאה ה-19 שרדו כמה תרגומים בכתב יד, אך הם לא הודפסו.

- 1857: צבי הרמן רקנדורף תרגם את הקוראן בעברית בסגנון מקראי. חלק מהקוראים חשו שקשה לקרוא.
- 1936: יוסף יואל ריבלין הוציא תרגום שנחשב קלאסי. שפתו קרובה לעברית של התנ"ך ולשון חז"ל.
- 1971: אהרון בן שמש תרגם והוסיף פירושים רבים. הוא השתמש בעברית מודרנית והביא השוואות לטקסטים יהודיים.
- 2005/2016: אורי רובין הוציא תרגום קריא ומדויק, עם הערות שמראות דרכי תרגום שונות.

בשנים האחרונות יצאו עוד תרגומים והבהרות: קטעים של העדה האחמדית בחיפה (2010), תרגום עם פירושים (2015), מהדורות של ארגונים שונים (2017, 2023), ותרגום ארוך שהושלם ב-2024 אחרי 30 שנות עבודה.

תרגומים אלה עוזרים לאנשים לדבר, לקרוא ולהבין את המסרים של הקוראן בשפה שלהם.