MHC

MHC (ראשי תיבות באנגלית של Major Histocompatibility Complex; בתרגום חופשי: מערך ראשי של התאמה רקמתית) היא קבוצת גנים שנמצאת ברוב החולייתנים, כולל בבני אדם. גנים אלה מקודדים לחלבונים חשובים מאוד למערכת החיסון.

יש כ־200 גני MHC שמקודדים לחלבונים שמופיעים ברוב התאים בעלי גרעין. תפקידם של חלבוני ה‑MHC הוא לקשור חלבונים מתוך התא ולהציג אותם על פני ממברנת התא. חלבונים זרים נקראים אנטיגנים (אנטיגן = חלבון שמקורו חיצוני לגוף). תאי T (לימפוציטים מסוג T = תאי מערכת החיסון) אינם מזהים אנטיגנים חופשיים בדם. הם מזהים אותם רק כשהם מוצגים על ידי מולקולות MHC. לאחר זיהוי האנטיגן תאי ה‑T מפעילים תגובה חיסונית שמסייעת להיפטר מהפלישה.

בהתחלה גילו את ה‑MHC בגלל דחיית שתלים בהשתלות. לכן קוראים לו גם "התאמה רקמתית".

חלבוני ה‑MHC מציגים גם חלבונים של הגוף עצמו (חלבונים עצמיים). בתימוס (בלוטת התימוס = איבר במערכת החיסון) מתרחשת סלקציה: תאי T שמזהים חלבונים עצמיים מושמדים. כך בדרך כלל מערכת החיסון לא תתקוף את הגוף. אם מנגנון זה משתבש נגרמת מחלה אוטואימונית (מחלה אוטואימונית = מצב שבו מערכת החיסון תוקפת את תאי הגוף עצמו).

בבני אדם לחלבוני ה‑MHC יש שונות גנטית גדולה. השמות שלהם בבני אדם הם HLA (אנטיגנים לויקוציטיים אנושיים).

חלבוני MHC מתחלקים לשני סוגים עיקריים. MHC מסוג I מציגים אנטיגנים לתאי T שמסוגלים להרוג תאים נגועים (תאים ציטוליטיים). חלבונים אלה מצויים כמעט בכל תאי הגוף. כשנגיף מדביק תא, מולקולות MHC I מציגות קטעים מהנגיף. תאי T ציטוליטיים מזהים את הקטעים הללו ומחסלים את התא הנגוע.

MHC מסוג II מציגים אנטיגנים לתאי T שמפעילים תגובה חיסונית רחבה יותר (תאי T מסייעים). חלבונים אלו נמצאים בעיקר בתאים שתפקידם להצגת אנטיגן ולהניע תגובה חיסונית, כמו תאים דנדריטיים.

בציטופלזמה של כל תא יש הרבה חלבונים עצמיים, והרבה יותר מהם מאשר חלבונים זרים. למרות זאת, תאי ה‑T מתעלמים מרוב החלבונים העצמיים ומתמקדים בחלבונים הזרים. אף שהאנטיגנים הזרות מהווים רק כ־0.1% מכלל החלבונים המוצגים, המערכת מצליחה לזהותם. על ממברנת תאי APC (APC = תאים מציגי אנטיגן) יש בדרך כלל כ־100,000 חלבוני MHC. חלבוני ה‑MHC יוצרים חיבור בין התא לבין תאי ה‑T. הקישור נעשה בשני מוקדים:

MHC (קיצור של Major Histocompatibility Complex) הוא קבוצה של גנים בגוף.

כ־200 גנים אלה עושים חלבונים מיוחדים. החלבונים האלה נמצאים ברוב התאים שלנו.

תפקידם הוא להציג חתיכות חלבון על קיר התא. חתיכות חלבון זרות נקראות אנטיגנים. אנטיגן = חלבון שבא מחוץ לגוף.

תאי T הם תאים במערכת החיסון. תאי T לא רואים אנטיגן חופשי. הם רואים אותו רק כש‑MHC מראה אותו על התא. אז תאי T מסדרים תגובה נגד הפולש.

פעם גילו את ה‑MHC בגלל שתלים שנדחו. לכן קוראים לזה גם "התאמה רקמתית".

MHC מראה גם חלבונים של הגוף עצמו. בתימוס (איבר קטן במערכת החיסון) נבדקים תאי T. אם תא T מזהה את הגוף, הוא מושמד. אם הבדיקה נכשלת, יכולה להיווצר מחלה אוטואימונית. מחלה אוטואימונית = מערכת החיסון תוקפת את הגוף בטעות.

MHC מסוג I נמצאים כמעט בכל תא. הם מראים חתיכות של נגיפים לתאים ציטוליטיים. תאים ציטוליטיים = תאי T שמורידים תאים נגועים.

MHC מסוג II נמצאים בתאים מיוחדים. הם מראים אנטיגנים לתאי T שמפעילים תגובה חיסונית. תאים דנדריטיים הם דוגמה לתאים אלו.

בכל תא יש הרבה חלבונים של הגוף. רק מעט חלבונים זרים מוצגים. עדיין תאי T מזהים את הזרים. על תאי APC יש בערך 100,000 מולקולות MHC.

בבני אדם המולקולות האלה נקראות HLA. HLA = שמות של ה‑MHC בבני אדם.