האֹות W (דָאבֶּליוּ) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הלטיני.
מקורה במאה השביעית, כשכתבו אותה ככפול של האות V. שיטה זו הופיעה בטקסטים בגרמנית עילית עתיקה ובאנגלית עתיקה כדי לציין את הצליל [w] (צליל וו). באנגלית עתיקה העדיפו לעתים את הרונה וין (‹Ƿ›), צורת אות ישנה.
אחרי הכיבוש הנורמני של אנגליה, הכתיבה הכפולה הפכה נפוצה יותר שם. בשפה הגרמנית עוברת השינוי של הצליל ל־[v]. רק כמה שפות, כמו אנגלית, גרמנית, פולנית והולנדית, משתמשות באות W במילים מקוריות. בשוודית ובפינית ה־W שקולה ל־V ומשמשת לאותם צלילים.
באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "וויסקי" (Whiskey). בקוד מורס היא מיוצגת על ידי נקודה ושני קווים. בקוד ASCII הערכים הם 87 לאות גדולה ו־119 לאות קטנה.
בכתב ברייל:
האֹות W (דאבליו) היא האות ה־23 באלפבית הלטיני.
היא הופיעה במאה השביעית. פעם כתבו אותה כשני V זה ליד זה. השתמשו בה בגרמנית עתיקה ובאנגלית עתיקה. באנגלית הישנה ישנה רונה בשם וין (‹Ƿ›). אחרי הכיבוש הנורמני באנגליה, צורת ה־W הפכה נפוצה.
בגרמנית הצליל שלה הפך לצליל כמו V. רק כמה שפות, למשל אנגלית, גרמנית והולנדית, משתמשות ב־W במילים מקוריות.
באלפבית הפונטי קוראים לה "וויסקי". בקוד מורס היא נקודה וקו קו. ב־ASCII המספרים הם 87 ו־119 (קוד מחשב שמייצג אותיות במספרים).
בכתב ברייל:
תגובות גולשים