סר אייזק ניוטון (4.1.1643, 31.3.1727) היה מדען אנגלי שנחשב לאחד המשפיעים בהיסטוריה. הוא עבד בפיזיקה, מתמטיקה, אופטיקה, אסטרונומיה, תאולוגיה ואלכימיה. פרסומיו ושיטותיו השפיעו מאוד על התקופה שנקראת תקופת הנאורות.
ניוטון נולד בכפר וולסת'ורפ בלינקולנשייר. בגיל צעיר אמו נישאה מחדש והוא גדל חלקית אצל סבתו. הוא למד בבית ספר בקינגס ובטריניטי קולג' בקיימברידג'. בשנים 1665, 1666, כשהאוניברסיטה נסגרה בגלל מגפה, חזר הביתה ועסק במחקר עצמאי שהניח את הבסיס לתרומותיו המרכזיות.
ניוטון פיתח רעיונות בהקשר של חשבון אינפיניטסימלי (החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, כלים לחישוב שינויים) וטורי חזקות. הוא ניסח גרסה גאומטרית של השיטות שלו בספרו הפרינקיפיה במקום ניסוח אנליטי מלא. הייתה מחלוקת היסטורית עם לייבניץ על זכות הקדימות לפיתוח החשבון, והיום מקנים קרדיט לשניהם. הוא תרם לשיטות נומריות, לנוסחאות אינטגרציה ונוסחת ניוטון-רפסון למציאת שורשים.
ניוטון חקר את האור והצבעים. בניסויי מנסרה הוא הראה שאור לבן מורכב מצבעים שונים. הוא פיתח את התאוריה החלקיקית של האור (הרעיון שאור מורכב מחלקיקים) והגה טלסקופ מחזיר האור (טלסקופ שמשתמש במראות) כדי לפתור בעיית הנפיצה של עדשות. הוא בנה טלסקופ ניוטוני ראשון ושיפר ניסויים על צבעים ותופעות אופטיות שונות.
בשנת 1687 פרסם ניוטון את "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" (הפרינקיפיה). שם ניסח את שלושת חוקי התנועה וחוק הכבידה האוניברסלי (כוח שמושך בין גופים). בעזרתיהם הוא הראה שאותם חוקים מסבירים הן תנועת עצמים על פני הארץ והן תנועת כוכבי הלכת. מהדורותיו וההוכחות המתמטיות שלו הניחו את יסודות המכניקה הקלאסית.
ניוטון סיווג רבות מעקומות המישור ותרם תוצאות חשובות בגאומטריה אלגברית. הוא פיתח שיטות להצגת פונקציות כטורים, וחקר עקומים ממעלה גבוהה.
מאוחר יותר חזר לעסוק באופטיקה, בתאולוגיה ובאלכימיה. שימש כנשיא החברה המלכותית וכמנהל המטבעה המלכותית (Master of the Mint). בתפקיד האחרון לקח חלק ברפורמות ובמאבק בזייפנות מטבעות.
ניוטון נפטר בלונדון ונקבר בווסטמינסטר. חלק מכתביו התאולוגיים ואלכימיים נחשפו רק אחרי מותו.
ניוטון זכה להערכה רחבה לאורך הדורות. מדענים כמו לגראנז' ואחרים כיבדו את הישגיו. הוא הוענק לו תואר אבירות ונשא בתפקידים ציבוריים חשובים.
ניוטון היה אדם מאמין שעסק רבות בפרשנות כתבי הקודש. השקפותיו הדתיות היו לא שגרתיות לתקופתו והוא כתב רבות על נושאים תיאולוגיים, לעתים בסתר. הוא האמין כי המדע והתצפית מראים על סדר ותכנון בעולם.
העבודה המדעית של ניוטון חיזקה גישה מכנית ורציונלית להבנת העולם, והשפיעה גם על סביבה דתית ופילוסופית.
כתבי היד התאולוגיים והאלכימיים שלו נשמרו באוספים שונים, וביניהם הספרייה הלאומית בירושלים. מסמכים אלה חשפו צד פחות מוכר של עבודתו.
סיפור המפורסם על נפילת תפוח שהניע את רעיון הכבידה הפך לאגדה תרבותית. הניסוי המילולי עזר לייצג את רעיון הכבידה בפשטות.
ניוטון היה אדם מבודד, מתמקד במחקר ולעיתים מרוחק חברתית. בחלקים מסוימים של חייו סבל מתקופות של מחלה נפשית קצרת-טווח.
בין ניוטון ורוברט הוק התקיימה מחלוקת ארוכה, בעיקר סביב תגליות אופטיקה. לעתים ניוטון הפחית מערכו של הוק.
בין כתביו המרכזיים: הפרינקיפיה ו"אופטיקה". בכתבים נמצאות תרומות למתמטיקה, לאופטיקה ולכימיה מוקדמת.
אייזק ניוטון נולד ב-1643 ונפטר ב-1727. הוא היה מדען אנגלי גדול. הוא ידע הרבה על תנועה, אור ומתמטיקה.
הוא גדל בכפר והתקשה בחברת ילדים. למד מאוחר יותר בקיימברידג'. בשנות נעוריו עשה ניסויים חשובים בבית.
ניוטון הראה שאור לבן מורכב מצבעים. הוא השתמש במנסרה כדי לפצל אור ולחברו חזרה. הוא בנה טלסקופ שמשתמש במראות.
הוא פיתח את שלושת חוקי התנועה. גם גילה חוק שמסביר משיכה בין גופים, כמו משיכה ששומרת על הירח במסלולו.
הוא עבד על חשבון אינפיניטסימלי. זו דרך לחישוב שינויים.
מאוחר יותר עבד גם ברשות המטבעות ושימש כנשיא של חברה מדעית. כתב הרבה חיבורים, כולל על אור ותנ"ך.
יש סיפור על תפוח שנפל ונתן לו רעיון על המשיכה. זה סמל פשוט לרעיון שלו.
ניוטון היה שקט ואהב לעבוד לבד. לפעמים חלה והיה זקוק למנוחה.
תגובות גולשים