אנכידו

אנכידו (Enkidu; פירוש שמו בשומרית: "יצירו של אנכי") הוא גיבור חזק במיתולוגיה המסופוטמית. הוא נברא כדי להילחם בגילגמש ולהקל מעל תושבי ארך, העיר שבה שלט גילגמש.

אנכידו ירד לעולם והתנהג כחיה. הוא חי עם חיות ושיבש את עבודת הציידים על ידי פינוי המלכודות שלהם. הצייד, שהפגיעה בהכנסה גרמה לו שבר, הביא אל אנכידו את שמחת הקדשה, כוהנת לאלה אשתר (כוהנת = אישה שעובדת במקדש). השמחה והקשר ביניהם נמשכו שבעה ימים ושישה לילות.

לאחר מכן אנכידו למד לחיות כבן אדם והתגורר עם הציידים מחוץ לעיר. שמחת הקדשה הביאה אותו לעיר, שם ניהל מאבק בלתי-מכריע עם גילגמש. אחרי המאבק נוצרה ביניהם חברות חזקה והם הפכו לשותפים להרפתקאות.

השניים יצאו ליער הארזים ונלחמו במפלצת חמבבה. הם הביסו אותה וכרתו את העץ שבמרכז היער והביאו אותו חזרה לארך. בארך הם התמודדו גם עם "שור השמיים", שנשלח בתגובה לסירובו של גילגמש לחיזורי אשתר.

לבסוף אנכידו חלה ומת. מותו חשף את מוגבלותם כבני תמותה והוביל את גילגמש למסע בעקבות סוד חיי הנצח.

אנכידו (Enkidu) פירוש שמו בשומרית - "יצירו של אנכי". שומרית היא שפה עתיקה.

אנכידו נולד כדי לעצור את גילגמש. גילגמש שלט בעיר ארך. אנכידו חי בהתחלה עם חיות.

הוא פינה מלכודות של ציידים. הצייד הביא את שמחת הקדשה, כוהנת לאשתר. כוהנת - אישה שעובדת במקדש. אשתר היא האלה.

שמחת הקדשה וחיבורם נמשכו שבעה ימים ושישה לילות. אחר כך אנכידו למד לחיות עם בני אדם.

הוא הגיע לעיר ונאבק בגילגמש. הם לא ניצחו זה את זה. הם הפכו חברים ויצאו להרפתקאות.

הם הלכו ליער הארזים וניצחו את מפלצת חמבבה. הם כרתו עץ גדול והחזירו אותו לארך. אחר כך הם נלחמו בשור השמיים, ששלחה אשתר.

בסוף אנכידו חלה ומת. מותו הביא את גילגמש לחפש חיי נצח.