ארתור הרדן

ארתור הרדן (12 באוקטובר 1865, 17 ביוני 1940) היה ביוכימאי בריטי. ביוכימאי הוא מדען שמחקרו מתמקד בחומרים ובתגובות כימיות שמתרחשות בתאים. ב-1929 קיבל את פרס נובל לכימיה יחד עם האנס פון אוילר-שלפין, על מחקריהם בתחום תסיסת הסוכר ואנזימי תסיסה. תסיסה היא פירוק סוכרים על ידי חומרים שנקראים אנזימים.


הארדן גדל במנצ'סטר. למד באוונס קולג' וסיים ב-1885. ב-1886 זכה במלגת דלטון ועבד עם אוטו פישר בגרמניה. חזר למנצ'סטר כמרצה, ובהמשך, ב-1897, התמנה לכימאי במכון הבריטי לרפואה מונעת (לימים מכון ליסטר). ב-1907 מונה לראש מחלקת הביוכימיה ושימש בתפקיד עד 1930. ב-1912 קיבל תואר פרופסור לכימיה באוניברסיטת לונדון.

בעבודתו בחקר הביוכימיה בחן הרדן כיצד האור משפיע על תרכובות של פחמן דו-חמצני וכלור. במכון יישם שיטות לחקר פעולת חיידקים ותסיסה כוהלית (תסיסה שיוצרת אלכוהול). חקר גם תוצרי פירוק הגלוקוזה וכימיה של השמרים. פרסם מאמרים על חומרים שנקראו אז אנטיסקוביוטיק ואנטיניוריטיק, היום ויטמין C וויטמין B1.

הארדן קיבל תואר אבירות ב-1926 והיה חבר החברה המלכותית. קיבל מדליית דייווי ב-1935. יחד עם ו.מ. בייליס ערך את ה-Biochemical Journal בין 1913 ל-1938 וכתב כמה ספרים מקצועיים. היה נשוי לג'ורג'ינה סידני ברידג' מ-1900; היא נפטרה ב-1928. לא היו להם ילדים. הרדן נפטר בבורן אנד, בקינגהאמשייר, ב-1940.

ארתור הרדן (1865, 1940) היה מדען בריטי. הוא היה ביוכימאי. ביוכימאי זה מדען שחוקר חומרים בגוף.

הוא זכה בפרס נובל לכימיה ב-1929. הפרס היה על עבודה על תסיסה. תסיסה זו פירוק סוכר שעשוי ליצור אלכוהול. הרדן חקר גם שמרים. שמרים הם מיקרו־אורגניזמים שעוזרים בתסיסה.


הרדן נולד במנצ'סטר ולמד שם. הוא עבד במכון שנקרא מכון ליסטר. הוא היה ראש מחלקת הביוכימיה עד 1930. כתב מאמרים על ויטמינים. הוויטמינים שדיבר עליהם נקראים היום ויטמין C וויטמין B1.

הוא קיבל תואר אבירות ב-1926. הרדן היה נשוי לג'ורג'ינה. היא נפטרה ב-1928. לא היו להם ילדים. הרדן מת ב-1940 בביתו בבורן אנד.