בישול שדה הוא בישול בחוץ, ללא מטבח וללא מבנים.
הוא שונה מבישול בבית כי משתמשים בשיטות שיכולות להתבצע בשטח בלבד.
היסטורית רוב הבישול נעשה בחוץ, כי לא תמיד היו תנורים ובתים מתאימים.
בימינו מבשלים בחוץ בעיקר כחוויה חברתית, בטיולים, במסעות ובפעילות צבאית.
הבחירה במזון תלויה בזמן השהות ובמטרת הבישול.
מי שמבשל כפעילות קצרה יכול להשתמש במצרכים רגילים שנלקחים מהבית.
מטיילים וחיילים שמחוברים לאורך זמן יעדיפו מזונות שאינם מתקלקלים בקלות.
כדאי להעדיף מזונות יבשים או מיובשים וקלים לנשיאה.
אנשי הישרדות לעיתים משתמשים גם בצמחי בר ודגים שנלכדים בטבע.
מזונות עתירי אנרגיה חשובים כשנדרשת פעילות גופנית ממושכת.
פופולריים במיוחד מוצרים שנבשל רק במים, כמו אורז, פסטה, נקניקיות וארוחות מוכנות.
הדרך העתיקה והמסורתית היא בישול במדורה (אש בשטח).
מכניסים מזון לתוך המדורה או צולים אותו על שיפוד מעל האש.
יתרון גדול: ניצול עץ ועמדות טבעיות לחימום.
חסרונות: סכנת שריפה, חוסר חומר בעירה ולעתים איסור חוקי על הדלקת מדורות.
בתרמילאות (backpacking, הליכה עם תרמיל) בישול בסיר נפוץ.
סירים משמשים לחימום, בישול ולהרתחת מים לעיקור.
אפשר לבצע זאת על מדורה או על גזייה (גזייה = כירה ניידת לפעילויות בחוץ).
סירים לבישול שטח נוטים להיות קלים, לרוב מאלומיניום.
צלייה נפוצה מאוד במדורה באמצעות שיפודים לצלייה ישירה.
מרשמלו ונקניקיות מוצלבות על שיפוד הם דוגמה טיפוסית.
אפשר גם לצלות על מנגל עם רשת מעל גחלים.
טיגון פחות נפוץ בחוץ, אבל נעשה לפעמים לדגים ולחביתיות.
מחבתות לטיולים עשויות להיות ללא ידית כדי לחסוך מקום.
משתמשים בצבת מיוחדת להזזת המחבת החמה.
בישולי שדה משמשים כאמצעי חינוכי בפעילויות בלתי פורמליות.
בשנות ה-40 פעלה נגה הראובני בחינוך שדה במסגרת שירות ההגנה.
עם השנים נוצרו מסגרות חינוכיות, כמו נאות קדומים, שמקיימות הדרכות בשטח.
כיום תנועות נוער ומסגרות חינוכיות משתמשות בבישול שדה כדי ללמד מיומנויות וערכי שיתוף.
בישול שדה הוא לבשל בחוץ בלי מטבח.
אנשים מבשלים כך בטיולים, בקומזיצים ובמסעות.
מי שטייל הרבה לוקח מזון שאינו מתקלקל.
מעדיפים מזון יבש או מיובש שקל לשאת.
מזונות שקל לבשל רק עם מים פופולריים, כמו אורז ופסטה.
בישול במדורה אומר לבשל על אש חיצונית.
אפשר לשים תפוחי אדמה בתוך האש או לצלות על שיפוד.
הדבר מספק חום, אבל צריך להיזהר מאש.
מבשלים גם בסיר על מדורה או על גזייה.
גזייה היא כירה קטנה לנשיאה.
בסירים מחממים אוכל או מרתיחים מים כדי לנקותם.
צלייה היא שמים אוכל על רשת מעל גחלים.
נפוץ לצלות נקניקיות ומרשמלו.
טיגון בחוץ קורה לפעמים, למשל לדגים או לפנקייק.
יש מחבתות קטנות בלי ידית, ומשתמשים בצבת להזזה.
בישול שדה משמש גם ללימוד מיומנויות בחוץ.
כבר בשנות ה-40 עסקו בחינוך שדה, וקיימים פעילויות לימודיות בשטח.
תנועות נוער עושות בישולי שדה כדי ללמד עבודת צוות וכישורים.
תגובות גולשים