ג'לאל א-דין רומי

מולאנא ג'לאל א-דין מוחמד רומי (30 בספטמבר 1207, 17 בדצמבר 1273) היה משורר, תאולוג ומיסטיקן סופי פרסי חשוב מהמאה ה-13. הוא היה מוסלמי סוני ולמד חוק דתי, אך המרכז ביצירתו ובחייו היה החיפוש המיסטי אחרי האחדות עם האל.

רוּמי הטיף באימרותיו ובשיריו לאהבה רוחנית חזקה ולעינוג של הנפש מול היופי האלוהי. שיריו מדברים על תשוקה רוחנית, על איחוד הנשמה עם המקור, ועל דרך שמחברת בין הלכה מוסלמית לבין חוויה מיסטית.

שמו המלא כולל את הכינויים 'מולאנא' (המורה שלנו) ו'בלח'י' (מכיוון בלח') או 'רומי' (מכיוון רום/אנטוליה). הכינוי 'רומי' מצביע על הקשר הגאוגרפי לאזור אנטוליה, שנקרא בעבר רום. אביו קרא לו מוחמד, אך הוא נקרא גם ג'לאל א-דין, "פאר האמונה".

נולד בבלח (כיום בצפון אפגניסטן) ונאלץ לנדוד בילדותו עם משפחתו בגלל סכנות פוליטיות. המשפחה התיישבה לקביעות בקוניה (כיום בטורקיה). אביו, בהאו א-דין, היה מורה הלכתי ומיסטיקן שהשפיע רבות על רומי. אחרי פטירת האב הפך בורהאן א-דין למורהו. רומי נסע גם למקומות קדושים כמו מכה ובגדד.

פגישתו מכרעת עם הדרוויש שמס תבריזי ב-1244 שינתה את חייו. "דרוויש" הוא חסיד סופי נודד ומורה רוחני. הקשר עם שמס הוביל לשירת אהבה עמוקה ולשינוי רוחני שהעמיק את חיפושו אחר האחדות עם האל.

רומי נפטר ב-17 בדצמבר 1273. קברו בקוניה הפך לאתר עלייה לרגל ומקום זיכרון. מדי שנה מציינים חסידיו את מותו ביום שנקרא 'יום האיחוד'.

הקשר בין רומי לשמס נתפש כמרכז חייהם. שמס השפיע על רומי להעמיק באהבה ישירה אל האל ולחוות מצבים רוחניים עזים. יש גרסאות שונות לגבי היעלמותו של שמס; חלק טוענים שנעלם מרצונו, אחרים שהורעל או נהרג. היעלמותו העמיקה את יצירתו של רומי והפכה את אהבתו לאוניברסלית יותר.

הסופיות (המסורת המיסטית באסלאם) מחברת חוויות רוחניות עם מצוות ועם לימודי ההלכה. סופים שואפים לקרבה לאל באמצעות מדיטציה, טקסים ופרישות. מונחים מרכזיים: 'דווקאל' או 'תווכול', הימלצות וביטחון באל; 'מחבה', אהבה לאל; 'מערפה', ידיעה פנימית של האל.

הסמאע הוא טקס מוזיקלי-משרדי שבו שירה, מוזיקה וריקוד מובילים לחוויה רוחנית. טקס זה שימש בקרבת נשמה לאל וכולל שירים המדברים על כמיהה ואהבה אלוהית. שמס הכיר לרומי את המנהג הזה.

רומי נחשב למייסד המסדר המוולווי (Mevlevi), הידוע בריקוד המחולל, הסחרור סביב הציר. בחסידי המסדר לובשים גלימות לבנות ותרבושים גבוהים, והריקוד משמש כאמצעי מדיטטיבי להתאחדות רוחנית. המסדר שגשג בטורקיה, הופר זמנית במאה ה-20, אך שמר על פופולריות ופתיחות יחסית כלפי נשים.

לפי רומי, אהבה אמיתית שייכת לאל; אהבה בין בני אדם היא מטאפורה. האהבה אצל רומי היא כוח שמנקה את האגואיזם ומאפשר איחוד עם המקור.

'מת'נווי', ששת כרכים של שירה מיסטית רבה־השפעה, המבוססת על הקוראן ומטרתה להדריך רוחנית.
'דיוואן שמס תבריזי', אוסף שירים שהוקדש לשמס ונושא אופי של תשוקה ואהבה.
'פיהי מא פיהי' ו'מכאתיב', אוספים של נאומים, שיעורים ומכתבים המראים את דמותו כמורה.

רומי מותיר חותם רחב בספרות הפרסית, הטורקית ובמוסיקה מסורתית. בעשורים האחרונים הפך פופולרי במערב בעקבות תרגומים רבים. השפעתו ניכרת גם במשוררים מאוחרים ותנועות רוחניות שונות.

(פרט זה נכלל בכותרת המקורית.)

מולאנא ג'לאל א-דין רומי (30.9.1207, 17.12.1273) היה משורר ומורה רוחני פרסי. הוא כתב שירים על אהבה גדולה לאל ועל השלווה שנמצאת בלב.

קוראים לו גם 'מולאנא' שמשמעותה "המורה שלנו". הכינוי 'רומי' קשור לאזור אנטוליה שבו חי.

רומי נולד בבלח ועבר בילדותו לקוניה. אביו היה מורה חשוב. הוא למד וכתב הרבה שירים.

שמס תבריזי היה מדריך רוחני של רומי. המפגש ביניהם שינה את רומי מאד. אחרי המפגש רומי כתב שירים רבים מלאי אהבה.

סופיות היא דרך של אנשים שמחפשים קשר עמוק עם אלוהים. סופים עושים תפילות, מדיטציה ולעיתים חיים בפשטות.

הסמאע הוא טקס עם שירים וריקוד שמקרב אנשים לאל. רומי ושמס שרו ורקדו יחד בקוניה.

רומי יסד את המסדר המוולווי. חסידיו עושים ריקוד מסתובב שנקרא גם "הדרווישים המחוללים". הם לובשים גלימה לבנה ותרבוש גבוה.

'מת'נווי', ספר גדול של שירים עם מסרים רוחניים.
'דיוואן שמס תבריזי', אוסף שירים שהקדיש לשמס.

לרומי יש שירים שמדברים לאנשים עד היום. אנשים באים לקברו בקוניה כדי לכבד אותו.