גַּיִל הַרְאֶבֶן (נולדה ב-1959) היא סופרת ועיתונאית ישראלית.
נולדה בתל אביב וגדלה בירושלים. היא בתם של הסופרת שולמית הראבן ואיש מדע המדינה אלוף הראבן. מדע המדינה הוא התחום שחוקר פוליטיקה וממשל.
לאחר כמה ספרים שהגיעו לקהל קטן עד בינוני, זכתה בפרס ספיר על ספרה "שאהבה נפשי" (הוצאת קתר, 2002). פרס ספיר הוא פרס ספרותי חשוב בישראל. אחרי פרסום הספר הוחתמה בהוצאת "קשת" של רם אורן.
למדה מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בבאר־שבע אך לא השלימה תואר. המשיכה ללמוד יהדות במכון הרטמן ועברה להתגורר בירושלים אחרי כמה שנים בתל אביב. במשך כ-15 שנה כתבה טורים, כלומר כתבות קצרות בעיתונות, בעיקר ב"מעריב".
היא לימדה במכללת עלמא, בתוכנית "אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה, בבית־הספר לקולנוע מעלה ובבית הסופר בירושלים. ב-2006 היתה מרצה אורחת באוניברסיטת אילינוי. מ‑2011 היא חברה באקדמיה ללשון העברית; מאז 2006 שימשה חברה-יועצת. האקדמיה היא הגוף שעוסק בתקינות והשפה העברית. הראבן מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת במרכז בית שמואל בירושלים. היא חיה עם אמנון לורד ולבני הזוג יש תאומות.
גַּיִל הַרְאֶבֶן (נולדה ב-1959) כותבת ספרים ועובדת גם בעיתון.
נולדה בתל אביב וגדלה בירושלים. אמה שולמית הראבן כותבת ספרים. אביה אלוף הראבן עוסק במדיניות וממשל.
היא כתבה כמה ספרים. על הספר "שאהבה נפשי" קיבלה ב-2002 פרס ספרות חשוב בישראל שנקרא פרס ספיר.
למדה מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן־גוריון אך לא סיימה תואר. למדה גם יהדות במכון הרטמן ועברה לגור בירושלים. כתבה טורים בעיתונים במשך כ-15 שנים, בעיקר בעיתון "מעריב".
היא לימדה במכללות ובבית־הספר לקולנוע, וב-2006 היתה אורחת להרצאה באוניברסיטת אילינוי. מ-2011 היא חברה בקבוצה שעוזרת לשפה העברית (האקדמיה ללשון העברית). היא גם מעבירה סדנאות כתיבה בבית שמואל בירושלים. היא חיה עם אמנון לורד והם הורים לתאומות.
תגובות גולשים