גליקופרוטאין

גליקופרוטאין (באנגלית: Glycoprotein) הוא תרכובת שבה חלבון קשור לחומר חד-סוכרי בקשר קוולנטי, כלומר הקשר בין החלבון לסוכר חזק.

הסוכרים האלה יכולים להיות סוגים שונים, כמו גלוקוז, מאנוז, גלוקוזאמין או גאלאקטוז. הם משפיעים על המראה התלת‑ממדי של החלבון, וזה משנה את תפקודו ותכונותיו.

גליקופרוטאינים נפוצים במיוחד בחלבונים שפועלים מחוץ לתא. דוגמאות חשובות הן נוגדנים (חלבונים שעוזרים להגן על הגוף), הורמונים ואנזימים. הם גם מרכיב מרכזי בממברנות של תאים צמחיים ואנימליים.

בחד‑תאיים, מבנים שמעל לשוטונים (זיפים תנועתיים) מורכבים לעיתים מגליקופרוטאינים, כפי שמצוין לגבי סטראמנופילס. בגליקופרוטאינים של תאי דם אדומים (אריתרוציטים) יש שיירים סוכרתיים מיוחדים שקובעים את סוג הדם. השייר הסוכרי משמש כמין קוד זיהוי של התא.

גליקופרוטאינים גם נמצאים בריר (נזלת) ותורמים למרקם שלו. אלפרד גוטשאלק היה מהמומחים הבולטים בחקר התחום.

גליקופרוטאין הוא מיזוג של חלבון וסוכר. הקשר בינהם חזק.

הסוכרים יכולים להיות גלוקוז, גאלאקטוז או גלוקוזאמין. הם משנים את צורת החלבון.

גליקופרוטאינים נמצאים בחוץ‑תא. הם חלק מנוגדנים, הורמונים ואנזימים. הם גם חלק ממעטפת התאים של צמחים ובעלי חיים.

על זיפים קטנים של חד‑תאיים יש לעיתים גליקופרוטאינים. בתאי דם אדומים יש שאריות סוכר שקובעות את סוג הדם. זה כמו תווית זיהוי לתא.

גליקופרוטאינים נמצאים גם בנזלת ועוזרים לה להרגיש רכה. אלפרד גוטשאלק היה חוקר ידוע בתחום.