'גר תושב' הוא מושג שהשתנה עם הזמן. במשמעותו הבסיסית, זהו גוי שמותר לו לגור בארץ ישראל. מעמד זה קשור בכך שהוא מקבל על עצמו את שבע מצוות בני נח, כלומר כללי מוסר בסיסיים המיועדים לכל האנושות ולא רק ליהודים. יחד עם זאת, המושג עמד במתח עם האיסור 'לא תחנם' (איסור על יחס מיוחד או הטייה כלפי הגר).
במקרא יש התייחסות לגר תושב. פסוקים מציינים שעם ישראל זוכר את גלותו ומכאן יש חובה לטפל בגר התושב. המקרא מבחין בין גר תושב לבין אזרח מלא ולפניו עומדות זכויות וחובות שונות. בתקופת המקרא היו קבוצות, כמו הגבעונים, שנחשבו ל'גר תושב' או כאלה שחיו בשולי העם.
בין הזכויות שתוארו: זכות ללקט ולשכחה בשדות (מה שנשאר לקציר), לקבל מעשר, ולהשתתף בשמחות החג. מצד שני נאסר להונותם, לקפח את שכרם, ולהטות עימם משפט. השתתפות בקרבן פסח אפשרית בתנאי נימול.
לאחר גלות בבל נוצרו קטגוריות נוספות כמו 'גר צדק' ו'חסידי אומות העולם'. התלמוד דן במעמדם ובתנאי הקבלה שלהם. היו דעות מחמירות שמצפות מקבל מעמד זה לקבל על עצמו כמעט את כל המצוות, ואחרות מקלות שאף קבלת איסור עבודה זרה בלבד יכולה להספיק מבחינתם. ההלכה שכתוצאה מהדיון היא שמצב של גוי שהצהיר בבית דין של שלושה דיינים שהוא מקבל על עצמו שבע מצוות בני נח יחשב כגר תושב, ומוטלת חובתה של הקהילה לדאוג לחייו.
בימי הביניים נמשך הוויכוח. הרמב"ם ראה בגר תושב מי שמקיים את שבע המצוות של בני נח. הוא הבחין בין "חסיד אומות העולם" לבין "חכם אומות העולם", ומתבסס על ההבחנות התלמודיות. לעומתו, המאירי נקט גישה רחבה יותר בגלל העובדה שהנצרות והאסלאם הפחיתו את תופעת האלילות, וקבע שהמושג "גדור בדרכי הדת" מחליף בתכלס את "גר תושב" במציאות חדשה.
במהלך המאות ה-19 וה-20 חכמים ומפרשים שונים נטו לפרש את מעמד הגר תושב בשיטות שונות. שמואל דוד לוצאטו, בן אמוזג, ורבי יצחק קראו להעניק מעמד דומה ליהודים לאלו החיים בקרבם. הרב אברהם יצחק הכהן קוק והוגי דעות ציוניים-דתיים נוספים קיבלו ברמה מסוימת את רעיון המאירי לגבי המוסלמים.
הרב יצחק אייזיק הרצוג טען שבעת החדשה יש למציאות שבה כולה אומה שקיבלה בפועל את עקרונות השבע מצוות, ולכן ראוי לראות את כל האומה כ'גר תושב' מבחינה הלכתית. על בסיס טיעונים אלו נחקרו גם שאלות של מכירת קרקעות וזכויות מיעוטים.
עם זאת ישנה גם קבוצה של פוסקים שהמשיכו להחזיק בגישה שמגבילה את מעמד הגר תושב היום. למשל החזו"א (החזון איש) תמך בכך שאיסור מכירת קרקע לגוי יכול לחול גם בעידן הנוכחי. אחרים, כמו רבי בצלאל ז'ולטי, החזיקו בעמדת הרמב"ם שכשאין יובל (חוק יובל המתייחס לחלוקת קרקעות) אין הכרה מעשית בגר תושב.
כיום הדיון נשאר פתוח. גורמים רבים משפיעים עליו: עולם ההלכה החרדית, האתוס הציוני, והמציאות המדינית של מדינת ישראל. חלק מהרבנים הראשיים ניסו ליצור מסגרות משפטיות שיאפשרו זכויות אזרחיות מלאות ליהודים וללא-יהודים בארץ, תוך הסתמכות על עקרונות כמו דינא דמלכותא דינא (חוק המדינה תופס מקום) ודרכי שלום.
במאות השנים האחרונות הוצעו גם פתרונות פוליטיים־הלכתיים: למשל הערכת מעמדם של מוסלמים ונוצרים כקבוצות שנמצאות בגדר גר תושב, דבר שאפשר במקרים מסוימים מכירת קרקעות והסדרת יחסים. מצד שני נשארו פוסקים שסירבו לכך ולא הכירו בתוקף בגר תושב בעידן המודרני.
בשנים האחרונות עלו הצעות פוליטיות שקישרו את המושג למציאות המודרנית. ב-2017 הוצעה הצעה פוליטית להעניק מעמד גר תושב לפלסטינים שיבחרו להישאר בארץ. ב-2018 הרב אליעזר מלמד טען כי הדרוזים נחשבים כגר תושב, משום שהם משתפים פעולה בשמירה על המדינה ופועלים לפי שבעת מצוות בני נח. לצד אלו נותרים קולות שמרניים שנמנעים מהכרה גורפת.
לסיכום קצר אמנם אין קו אחיד מקובל; המונח עבר שינויים רבים, ויש כיום חילוקי דעות הלכתיים ופוליטיים על משמעותו וזכויותיו.
'גר תושב' זה מישהו שאינו יהודי אבל מורשה לגור בארץ ישראל. השם מגיע מהמילים "גר" ו"תושב".
במקרא יש הוראות לטפל בגרים. כתוב שצריך לזכור שהעם היה עבד במצרים, ולכן לנהוג טוב עם הגרים.
גרי תושב קיבלו זכויות פשוטות. הם היו יכולים ללקט שאריות בשדה. אסור היה להונות אותם או לשלם להם פחות. חלק מהם יכלו להשתתף בחגים אם עמדו בתנאים.
חכמים אחרי בית המקדש דנו מה צריך לעשות כדי להיות 'גר תושב'. היו דעות שונות. חלקן אמרו שצריך לקבל על עצמו כמה חוקים מיוחדים. בסוף נקבע שכל מי שמצהיר בבית דין של שלושה דיינים שהוא מקבל על עצמו שבע מצוות בני נח, ייחשב כגר תושב.
הסבר קצר: שבע מצוות בני נח הם חוקים מוסריים בסיסיים לכל האנשים, לא רק ליהודים.
בימי הביניים הרמב"ם והמאירי פירשו את המושג אחרת. אחד ראה את הגר לפי הכללים הישנים. השני חשב שהמציאות החדשה שינתה את המושג.
כיום יש ויכוח אם המושג רלוונטי. חלק מהרבנים אומרים שכן. חלק אומרים שלא. יש דעות ששינתה את ההגדרה כדי להתאים למציאות של מדינת ישראל.
יש גם דוגמאות מודרניות. למשל הרב הרצוג אמר שאם אומה כולה מקבלת בעקיפין את החוקים, אפשר להתיחס אליה כאל גר תושב. הרב אליעזר מלמד אמר שהדרוזים נחשבים גר תושב, כי הם עוזרים להגן על המדינה ופועלים לפי שבעת החוקים.
בצד השני יש פוסקים שלא מסכימים וממשיכים לדבוק בפירוש שמגביל את המושג.
בסך הכל, המושג 'גר תושב' השתנה עם הזמן ואין הסכמה מלאה עליו היום.
תגובות גולשים