האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית היא המוסד העליון לטיפול בעברית בישראל. היא ממשיכה את ועד הלשון והוקמה רשמית ב־1949. החלטותיה שפורסמו ברשומות ובחתימת שר התרבות והספורט מחייבות מוסדות מדינה ורשויות מקומיות, אך לא את כל הציבור.

המטרות הן לאסוף ולחקור אוצר מילים עברי, לחקור מבנה ותולדות הלשון, לכוון את התפתחותה בהתאם לצרכים ולנורמות, ולשמור על מעמדה וידיעת תולדותיה בקרב הציבור.

במהלך שנות ה־20־30 קמו קריאות להקים אקדמיה ללשון. ב־1948 הודיע ועד הלשון על הכנות להקמתה, וב־3 בינואר 1949 הוכרזה הקמת האקדמיה.

הוחלט על ועדת בחירה להרכב הראשון. בתחילה מונו כ־15 חברים, בהם סופרים ומשוררים בולטים כמו ש"י עגנון. האקדמיה התפתחה בהדרגה והתקנון שלה עודכן מספר פעמים.

בראש האקדמיה עומד נשיא. המליאה, שהיא כלל חברי האקדמיה, מקבלת החלטות מנהליות ולשוניות ובוחרת חברים חדשים. החברים הם חוקרי לשון וספרות, סופרים ומתרגמים, נבחרים בדרך כלל לכל חייהם. מספר החברים הוא בין 15 ל־23, ללא מי שמלאו לו 75.

יש ועדות קבועות, למשל ועדת הדקדוק והוועדה למינוח. עבודת הוועדות מובאת לאישור המליאה. יש גם עובדים בשכר במשרדים שונים. משנת 2014 מובילה האקדמיה את יום הלשון העברית.

האקדמיה והוועד לפניה יזמו מפעל רחב של מינוח ושינו את אוצר המילים במאה השנים האחרונות. נקבעו עשרות אלפי מונחים מקצועיים, רבים פורסמו במילונים והם נגישים ברשת מאז שנת 2000. חלק מהמונחים החדשים נקלטו בציבור; חלקם נדחו או התקבלו בחלקם. דוגמות שחולצו הן: קלטת (קסטה), שדולה (לובי), מדגש (מרקר) ובטרייה (סוללה).

הוועדה לדקדוק קיבלה החלטות על כללים בתחומי הניקוד, נטיות שמות ופעלים, כתיב ותעתיק. הבסיס לדקדוק הוא המקרא וניקודו, אך האקדמיה מתחשבת גם במקורות אחרים ובמנהגי הדיבור של ימינו. מאז 2005 מתפרסמת חוברת "החלטות האקדמיה בדקדוק" שמציגה את העקרונות וההנחיות.

החלטות שנפרסמו ברשומות מחייבות מוסדות חינוך ומוסדות ממשלתיים. הן אינן מחייבות את הציבור הכללי, ולכן השפעת האקדמיה על דיבור יומיומי משתנה.

הדבר עורר ויכוחים בהקמת המוסד. בשנת 1953 נקבע שמו הרשמי בחוק: "האקדמיה ללשון". היו הצעות לשמות עבריים חלופיים, אך לבסוף שמרו על המונח אקדמיה.

האקדמיה שוכנת כיום בשני מבנים סמוכים בגבעת רם, קריית האוניברסיטה העברית. הבניין הראשי, בית זלצמן, נחנך בסוף שנות ה־50. בניין נוסף, "יד בן־יהודה", נחנך ב־1973. בין המבנים יש רצפת פסיפס מבית כנסת עתיק.

בשנת 2012 אושרה תוכנית להקמת קריה חדשה שתרכז את יחידות האקדמיה ותכלול מוזיאון, ארכיון וספרייה. תחרות האדריכלים לפרויקט פורסמה במרץ 2020.

האקדמיה ספגה ביקורת מאז הקמתה. הטענות עוסקות בכך שאינה משקפת תמיד את דיבור העם וכי יש להטיל פחות סמכויות על גוף מרכזי. דוגמה לכך היא שזמרים ונושאי תרבות נטו לאמץ מילים זרות שקיבלו יותר חום בציבור. האקדמיה לעומת זאת טוענת שהיא מציעה תקנים למעוניינים ולא מכריחה.

האקדמיה מפרסמת חוברות, מילונים ורשימות מונחים בתחום השפה העברית.

האקדמיה ללשון העברית היא גוף שעוזר לשמור על השפה העברית.
היא הוקמה רשמית ב־1949 וממשיכה את ועד הלשון.

לעשות מילים חדשות כשצריך. לחקור מילים ישנות.
לייעץ איך לכתוב ולדבר נכון במוסדות המדינה.

לפני 1949 עבד ועד הלשון. אחרי מלחמת העולם הוקמה האקדמיה.

בראשה עומד נשיא. יש שם חברים שהם סופרים וחוקרי לשון.
הם נבחרים ותפקידם הוא להתנדב ולעבוד בוועדות.
יש גם עובדים בשכר.

האקדמיה קובעת מילים מקצועיות וכתיב. חלק מהמילים שאנשים מקבלים. חלק לא.
החלטות מסוימות מחייבות בתי ספר ומשרדי ממשלה, לא כל האנשים.

האקדמיה עזרה ליצור מלים כמו "קלטת" במקום "קסטה".
לפעמים הציבור בוחר מילה אחרת והאקדמיה מקבלת את זה.

היא כותבת כללים לדקדוק ולכתיב. היא לוקחת השראה מהמקרא
אבל גם מקשיבה ללשון של היום.

היו הצעות לשמות אחרים, אבל בחרו בשם "האקדמיה ללשון".

האקדמיה נמצאת בגבעת רם, ליד האוניברסיטה העברית.
יש בה שני מבנים חשובים: בית זלצמן ויד בן־יהודה.

התכנית לבנות קריה חדשה אושרה. היא תכלול מוזיאון וספרייה.

חלק מהאנשים מתווכחים אם גוף אחד צריך לקבוע מילים.
לעומת זאת, האקדמיה אומרת שהיא מספקת רעיונות וכלים.

האקדמיה מוציאה חוברות ומילונים על העברית.