המחוז היהודי האוטונומי

המחוז היהודי האוטונומי (ברוסית: Еврейская автономная область; ביידיש: ייִדישע אויטאָנאָמע געגנט) הוא סובייקט ברוסי במזרח הרחוק ליד מנצ'וריה שבסין. זהו המחוז האוטונומי היחיד ברוסיה (מחוז שנותן סמכות מקומית לקבוצה אתנית). שטחו כ-36,000 קמ"ר. העיר המרכזית היא בירוביג'ן. בינואר 2021 התגוררו בו כ-145,802 תושבים; על פי מפקד 2021 נרשמו 837 יהודים, שהם כ-0.6% מהאוכלוסייה.

המחוז נמצא מצפון לנהר האמור, שמהווה את הגבול עם מחוז חיילונגג'יאנג שבסין. בצפון ובמזרח הוא גובל במחוז חברובסק ובמערב במחוז אמור. מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית חוצה את צפון המחוז. בצפון נמצאים הרי בוריה ובמזרחיו שפלה.

בשנת 1928 הוחלט בברית המועצות להקצות את אזור בירוביג'ן להתיישבות יהודית. בדצמבר 1934 הוקם שם המחוז היהודי האוטונומי שנרשם בחוקה כסעיף מיוחד. הרעיון נבע מחזון לאומי של סטלין ולחיפוש פתרון ליהודים ללא טריטוריה משלהם, וכן משיקולים ביטחוניים להגנת הגבול עם סין.

התוכנית המקורית קיוותה ליישב עשרות אלפי משפחות חקלאיות. אך הוועדה מצאה שהאדמה קשה לעיבוד: 80% יער, אזור של "קרח נצחי" (אדמה קפואה רוב השנה), מזג אוויר קיצוני וזמני גדילה קצרים. רק חלק קטן מאדמת האזור היה מתאים לחקלאות, ולכן היעד הרשמי קטן.

המדינה הפעילה תעמולה ביידיש, הופקו פוסטרים וסרטים לעידוד העלייה. כמה אלפי יהודים היגרו, כולל יהודים מארצות זרות. היישוב הצליח ליצור תרבות יהודית מקומית: עיתון ביידיש (ביראָבּידזשאנער שטערן), שמות יידישיים ליישובים ולרחובות, וביקורי סופרים יהודים.

אך באמצע שנות ה-30 החלו רדיפות סטליניסטיות: מנהיגים נעצרו, מוסדות ביידיש נסגרו ואוכלוסייה יהודית נפגעת. ב-1936 נמנו כ-14,000 יהודים במחוז, וב-1939 היו כ-20,000 יהודים מתוך אוכלוסייה של כ-108,500.

לאחר מלחמת העולם השנייה ניסו לחדש את ההתיישבות, אך גל הרדיפות והאירועים הפוליטיים (כמו משפט הרופאים) קטעו זאת. עם נפילת ברית המועצות רבים עזבו לגרמניה ולישראל. בשנות ה-90 הרוב כבר לא היו יהודים, וב-2006 שודרה בתחנה מקומית תוכנית ביידיש. ב-2012 נכתב שיש רק בית ספר אחד שנותר שמלמד ביידיש מתוך 14 בתי ספר.

השפה הרשמית במחוז הייתה יידיש (שפה יהודית). סמל המחוז ירוק עם פסי לבן-כחול-לבן שמייצגים את הנהרות בירה ובידז'אן. במרכז הסמל טיגריס סיבירי עם פסים שחורים. דגל המחוז לבן עם קשת בענן במרכז.

הגוף המחוקק הוא האספה המחוקקת של המחוז, שהוקמה ב-1997 ומורכבת מ-19 חברים. בבחירות 2016 זכתה מפלגת רוסיה המאוחדת במרבית המושבים. יושבת הראש היא ליובוב פאבלובה.

המושל הוא התפקיד הבכיר במחוז. המושל נבחר בבחירות ישירות לתקופה של חמש שנים, ונבחנת מגבלת שתי קדנציות רצופות. מרבית ראשי המחוז לאורך ההיסטוריה היו ממוצא יהודי.

נכון ל-2021 האוכלוסייה כוללת בעיקר רוסים (88.8%), לצד אוקראינים וקבוצות אסיאתיות. היהודים כיום מרוכזים בעיקר בירוביג'ן ובעיירות קטנות אחרות.

בשנת 2003 יצא הסרט התיעודי L'Chayim, Comrade Stalin! (לחיים, החבר סטלין!) על ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור.

המחוז היהודי האוטונומי הוא אזור ברוסיה ליד סין. העיר המרכזית נקראת בירוביג'ן. השטח כ-36,000 קמ"ר.

המחוז צמוד לנהר האמור. מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית עוברת בצפון.

בשנות ה-20, 30 הוחלט להפוך את המקום לבית לישראלים יהודים רוסיים. התוכנית רצתה להביא משפחות רבות, אבל האדמה הייתה קשה. האקלים קר בחורף וחם בקיץ. היו זבובים ויתושים והרבה יערות. למרות הקשיים הגיעו אנשים ויצרו תרבות יהודית: עיתון ביידיש ושמות יידישיים לכפרים ולרחובות.

לאחר מכן היו רדיפות ופעולות נגד יהודים. חלק מהמנהיגים נעצרו ומוסדות ביידיש נסגרו. אחרי נפילת ברית המועצות רבים עזבו למדינות אחרות.

השפה הרשמית הייתה יידיש (שפה יהודית). בסמל המחוז טיגריס סיבירי. הדגל לבן עם קשת בענן.

יש אספה מחוקקת עם 19 חברים. המושל נבחר ל-5 שנים.

במפקד 2021 נרשמו 837 יהודים. רוב התושבים היום הם רוסים.

ב-2003 יצא סרט תיעודי על הניסיון ליצור בית יהודי כאן.