המשקאות הלבנים

המשקאות הלבנים הם משפחה של משקאות אלכוהוליים: וודקה, ערק, ג'ין, רום וטקילה.

משותף להם שהם תזקיקים, כלומר מייצרים אותם על ידי התססה של חומר גלם ואז זיקוק, תהליך שממקד את האלכוהול. הם בדרך כלל חזקים: כ־40% אלכוהול בדרך טיפוסית. אחרי ההפקה רבים מהם נשארים חסרי צבע, ולכן נקראים "לבנים". חלק עוברים סינון או תיבול, וחלק מאוחרים או צובעים אותם, ואז צבעם משתנה.

הם הפכו למשקאות בינלאומיים ומשמשים כבסיס לרוב הקוקטיילים המפורסמים. דוגמות ידועות: קוסמופוליטן (וודקה), מרטיני יבש (ג'ין), דאקירי (רום) ומרגריטה (טקילה).

המשקאות האלה נפוצים כמעט בכל העולם. מקומות מוצא מסורתיים: וודקה, מזרח אירופה וצפון אסיה; ג'ין, אנגליה; רום, הקריביים ודרום אמריקה; טקילה, מקסיקו.

באופן מסורתי יש כמה צורות הגשה סטנדרטיות:
- נקי: בכוס הייבול, ללא קרח.
- על קרח: בכוס גבוהה, עם קרח.
- עם תוספת: בכוס גבוהה, עם קרח וסטירר; התוספת מוגשת בצד.
- קפוא: בכוס שוט.
כשמשקה אינו לבן, חוקי ההגשה יכולים להשתנות. למשל רום כהה מוגש לעיתים בכוס אולד פאשן.
בנוסף, במקומות רבים מערבבים כבר בתוך הכוס כדי לחסוך בכלים וזמן.

המשקאות הלבנים הם קבוצה של משקאות עם אלכוהול: וודקה, ערק, ג'ין, רום וטקילה.

אלכוהול פירושו חומר שנמצא במשקאות האלה.
תזקיקים זה שם למשקאות שמכינים על ידי התססה ואז זיקוק. זיקוק מפריד את האלכוהול מהתערובת.

לרוב הם חסרי צבע אחרי ההכנה. בגלל זה קוראים להם "לבנים". חלקם עוברים סינון או יישון וזה משנה את הצבע.

הם משמשים לתערובת של קוקטיילים מוכרים. דוגמאות קצרות: קוסמופוליטן עם וודקה, מרטיני יבש עם ג'ין.

דרכים מקובלות להגיש:
- נקי: בכוס הייבול, בלי קרח.
- על קרח: בכוס גבוהה, עם קוביות קרח.
- עם תוספת: בכוס גבוהה, עם מקל ערבוב. התוספת יכולה להגיע בצד.
- קפוא: בכוס שוט.
לפעמים מגישים אחרת, למשל רום כהה בכוס אולד פאשן. במקומות אחרים מערבבים ישר בכוס כדי לחסוך זמן.