ז'אן-פרנסואה שמפוליון

ז'אן-פרנסואה שמפוליון (23.12.1790, 4.3.1832) היה פילולוג, כלומר חוקר שפות, והוגה מרכזי של האגיפטולוגיה, חקר מצרים העתיקה. הוא התפרסם בעיקר כי פיענח חלקים מאבן רוזטה והראה כיצד עובד הכתב המצרי העתיק.


נולד בפיז'אק וגדל בחינוך גמיש לצד אחיו הבכור. למד רבות שפות עתיקות, ביניהן לטינית, יוונית, עברית וקופטית, השפה הנוצרית העתיקה של מצרים, שהייתה חשובה להבנת הכתב המצרי. הוא עבד בספרייה ובמכונים לשפות והשתתף בעבודה על פרסום ממצאים ארכיאולוגיים.

אבן רוזטה התגלתה בידי משלחת נפוליאון ב־1799. על האבן חקוק אותו צו בשלוש כתובות: ביוונית, בכתב דמוטי, סגנון כתב מצרי יומיומי, ובכתב חרטומים, הכתב התמונתי של המצרים. כבר במאה ה־19 הבינו חוקרים שהטקסטים בעלי אותו תוכן, ויצאו ניסיונות לפענוח.

בשנים הראשונות של המאה ה־19 התגלו רמזים חשובים: ב־1802 הבינו שחלק מהכתב הדמוטי הוא פונטי, כלומר סימנים שמייצגים צלילים. ב־1814 תומאס יאנג הראה שגם בכתב החרטומים יש סמלים פונטיים.

שמפוליון החל לעבוד על האבן מ־1808. הוא אימת חלקים מפענוח הכתב הדמוטי וחיבר בין הידע הזה לבין ידיעתו בקופטית. בכך זיהה סימנים דמוטיים ופענח אותם. במחקרים שפרסם ב־1822, 1824 הראה שהכתב ההירוגליפי כולל גם אידאוגרמות, סמלים שמייצגים רעיון או מילה, וגם סימנים פונטיים. הוא הוכיח שהשילוב הזה משמש לכתיבת שמות זרים וגם מילים מצריות מקומיות.

ב־1828 יצא למשלחת מדעית למצרים כדי לחקור את התרבות המקומית. עבודותיו מהסיור עזרו לסדר את הכרונולוגיה של השושלות ולפתח דקדוק למצרית העתיקה. הניתוחים שלו של צורות הפעלים, כינויי הגוף ומבני התחביר היוו בסיס להבנת השפה.

שמפוליון מת ב־1832 בגיל 41, לפני שסיים את כל כתיבתו. אחיו ערך ופרסם את כתביו האחרונים, ובהם מחקרים על מונומנטים מצריים, דקדוק ומילון לכתיבה ההירוגליפית. כל כתביו וכתב-היד נמצאים כיום בספרייה העירונית של גרנובל.


בפיז'אק נפתח מוזיאון שיועד לפועלו של שמפוליון לראשונה ב־1986, בבית משפחתו שנמצא בבניין היסטורי. מאז החל פרויקט שיפוץ והרחבה, וב־2007 נפתח המוזיאון המחודש בשם "כתבי העולם". המוזיאון מפעיל תצוגות קבועות, סביבן כ־600 חפצים ומסמכים, והוא מארח גם הרצאות, מופעים והקרנות.


ב־1991 נחנכה בכיכר מרכזית בעיר התקנה לזכרו של שמפוליון. האמן ג'וזף קוסות' יצר העתק גדל של אבן רוזטה בגודל כפול־עשרה, עשוי גרניט שחור. ההעתק מונח בחצר מוזיאון שמפוליון והוא מחולק לשלושה משטחים עם הטקסט ביוונית, בדמוטי ובכתב חרטומים. המבקרים יכולים ללכת על האבן ולקרוא את הכתבים מקרוב. בגומחה ליד מתויג תרגום לצרפתית ומפה שמציגה את מקום מציאת האבן.

ז'אן-פרנסואה שמפוליון נולד ב־1790 ונפטר ב־1832. הוא היה חוקר שפות. הוא ידוע כי פיענח חלקים מאבן רוזטה.


כשהיה ילד עבר לגרנובל ולמד שפות רבות. הוא למד גם קופטית. קופטית היא שפה ישנה של נוצרים במצרים. הידע בקופטית עזר לו לקרוא כתבים מצרים ישנים.

אבן רוזטה נמצאה ב־1799 על ידי משלחת של נפוליאון. עליה היה אותו טקסט ביוונית, בכתב דמוטי, כתב יומיומי מצרי, ובכתב חרטומים, תמונות ככתב. החוקרים ראו שאלה שלושה אותו טקסט.

שמפוליון התחיל לעבוד על האבן ב־1808. הוא מצא סימנים שנכתבים לפי צלילים. כך הבין שהכתב ההירוגליפי הוא גם תמונות וגם סימנים של צלילים. זה עזר לו לקרוא מילים מצריות.

ב־1828 נסע למצרים לחקור עוד. הוא עזר לסדר את ההיסטוריה של המלכים המצריים וללמד דקדוק של השפה העתיקה.

הוא מת בגיל 41. אחיו ארגן ופרסם את שאר המחקרים שלו. כתביו נשמרים בספרייה בגרנובל.


ב־1986 נפתח מוזיאון לזכרו בבית משפחתו. ב־2007 נפתח המוזיאון המחודש בשם "כתבי העולם". יש בו חפצים ומסמכים על כתבים בעולם.


בכיכר בעיר מוצב העתק גדול של אבן רוזטה. העתק זה עשוי גרניט שחור. הוא מחולק לשלושה חלקים עם הטקסט ביוונית, בדמוטי ובכתב חרטומים. אנשים יכולים ללכת על האבן ולראות את הכתבים מקרוב.