חומץ הוא נוזל חמוץ שנוצר מחמצון של אתנול (אתנול = אלכוהול) שנמצא ביין, בירה, סיידר או נוזלים אחרים שיש בהם אלכוהול. חמצון כאן פירושו שהאלכוהול הופך לחומצה על ידי חיידקים. בחומץ יש בדרך‑כלל 3%, 5% חומצה אצטית (CH3COOH). חומץ טבעי יכול לכלול גם כמויות קטנות של חומצה טרטרית וחומצת לימון.
החומץ מיוצר על ידי הוספת "אם החומץ" (תרבית חיידקים שממירה אלכוהול לחומצה) ליין או לסיידר. את התהליך הזה תיעד לואי פסטר בשנת 1864, כשהראה שמדובר בתסיסה חיידקית.
חומץ היה בשימוש כבר אלפי שנים. נמצאו שאריות חומץ בכלים מצריים המתוארכים ל־3000 לפני הספירה. מסורות סיניות מקשרות את המצאתו לשנה סביב 2000 לפני הספירה. בתנ"ך יש מספר אזכורים, כולל בעניין חלקי של נזיר. בעת העתיקה השתמשו בחומץ גם לטיפול בקור ולכיבוי חום הגוף.
חומץ בירה / מאלט: מיוצר מתסיסה של לתת (שעורה שעברה תהליך בירה). נפוץ בבריטניה ובארה"ב.
חומץ בן יין: מיוצר מיין אדום או לבן. נפוץ באירופה.
חומץ תפוחים: עשוי ממיץ תפוחים או מסיידר.
חומץ לבן: תמיסה של חומצה אצטית מדוללת במים, בריכוז של כ־5%, 8%. מקור החומצה הוא אתנול מזוקק. לחומץ זה שימושים בתעשייה, במזון ובניקוי.
חומץ בלסמי: חומץ מיושן ממיץ ענבים מרוכז או מתירוש ענבים (בדר"כ מענבי טרביאנו), שמיוחד למודנה שבאיטליה. צבעו כהה, טעמו מורכב ומתוק ביחד עם חומציות. חומץ בלסמי איכותי מזוקק במשך שנים בחביות מעץ שונות (בדרך כלל 3, 12 שנים). החומץ המסחרי עשוי לעתים ממיץ ענבים מרוכז המעורב בחומץ חזק, קרמל וסוכר.
חומץ אורז: חומץ עדין מאורז, נפוץ ביפן ומשמש להכנת אורז הסושי.
חומץ שרי: חומץ יין שעשוי משרי, מסורתית מספרד.
חומץ ריחני: מוסיפים לחומץ פירות או תבלינים כמו טימין או אורגנו כדי לקבל טעם נוסף.
במטבח: רוב החומץ בחנויות בריכוז של כ־5% ומתקבל לשימושים קולינריים שונים.
כחומר ניקוי: חומץ מסיר משקעי אבנית מכמקומת חשמל, ממכונות כביסה וגם מתכשיטים.
ברפואה: חומץ מדולל שימש לשטיפות וגינאליות לשינוי חומציות. ברפואה העממית השתמשו בחומץ לנסות לטפל במגפות, כמו ניסיונות בסין בזמן SARS. חומץ גם משמש לטיפול ראשוני בעקיצות של מדוזות קובייתיות, סוג שאינו נפוץ בישראל.
כחומר מקבע: שטיפה בחומץ מהול מקבעת צבע בבגדים חדשים וצנועה את "ירידת הצבע".
כמטבע לשון ומקורות ספרותיים: הביטוי "חומץ בן יין" מתאר אדם רע שנולד לאדם צדיק, והוא מופיע בתלמוד בסיפור על רבי אלעזר. קיימים גם ביטויים נוספים על אותו משקל, כמו "חומץ בן חומץ" ו"יין בן יין". בספר משלי נזכר חומץ כדימוי לנזק שאדם עצל עושה לאחרים.
חומץ הוא נוזל חמוץ שמכינים מאלכוהול שביין, בבירה או שמיצים תפוחים. אלכוהול הוא הנוזל שמתקבל מתסיסה של סוכר. חיידקים קטנים עושים את השינוי הזה, והופכים את האלכוהול לחומצה.
חומץ בדרך כלל מכיל כ־3%, 5% חומצה אצטית. חומצה אצטית היא החומר שנותן לחומץ את הטעם החמוץ.
אנשים משתמשים בחומץ כבר אלפי שנים. מצאו שאריות חומץ בכלים עתיקים במצרים מלפני 3000 שנים לפני הספירה. גם בסין יש סיפורים עתיקים על חומץ.
יש הרבה סוגים של חומץ: חומץ בן יין (מיין), חומץ תפוחים, חומץ לבן שמנקים בו דברים, חומץ אורז שמשתמשים בו בסושי, וחומץ בלסמי מיושן וטעים.
במטבח: מוסיפים חומץ לאוכל לשיפור הטעם.
בניקיון: חומץ מסיר אבנית ומנקה חלק מהמכשירים בבית.
ברפואה ובטיפול: אנשים משתמשים בחומץ מדולל בטיפולים מסוימים ובהיסטוריה גם ניסו אותו כנגד מחלות. חומץ יכול להקל בתחילה על עקיצות של כמה מדוזות, אבל לא על כל המדוזות.
כחומר מקבע: חומץ יכול לעזור לקבע צבע בבגדים חדשים.
יש גם פתגם "חומץ בן יין" שמדבר על מישהו רע שנולד לאבא צדיק. בספר משלי מוזכר חומץ כדימוי לדבר שמזיק לאחרים.
תגובות גולשים