חוקי אשנונה

חוקי אשנונה הם חוקים ועודים מהמאה ה־20, 19 לפני הספירה. הם נכתבו על לוחות חרס. לוחות חרס זה חימר קשה שכתבו עליו. הכתיבה נקראת כתב יתדות. כתב יתדות הוא כתב עתיק עם סימנים קטנים.

הלוחות נמצאו בעיראק ב־1945 וב־1947 בשדופום. מצא אותם אדם בשם טהא באקר. אשנונה הייתה עיר חשובה אז. אחר כך כבש אותה חמורבי.

החוקים תורגמו ופורסמו ב־1948. בקובץ יש כ־60 חוקים. רובם כתובים כ"אם, אז". חוקרים חילקו את העבירות לחמש קבוצות חשובות: גנבה, תפיסת רכוש, עבירות מין, פגיעה בגוף ונזקי שור.

הרבה חוקים קבעו מחירים לשירותים ולמזון. רוב העונשים היו תשלום כסף. בעבירות קשות, כמו רצח או שוד, העונש יכול היה להיות מוות.

נישואין התחילו כשהחתן או אביו נתנו מוהר (מתנה של מזון או כסף). רק הבעל יכול היה לגרש את האישה. עבד לא יכול היה לצאת מהעיר בלי רשות הבעל. מי שנתן מקלט לעבד היה בסכנה שיאשימו אותו בגנבה.

חלק מהחוקים דומים לחוקים בתנ"ך. לדוגמה, יש הסבר דומה לרעיון "עין תחת עין", לפעמים מדברים על תשלום פיצוי במקום ענישה גופנית.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!