חישוב הקץ

חישוב הקץ הוא ניסיון לחשב מראש מתי תסתיים הגלות ותבוא הגאולה, ימות המשיח או אחרית הימים. המושג כולל גם חישוב תאריכים לתחיית המתים. לעיתים החישובים פורסמו וצוטטו בפומבי, ולעיתים נשמרו בסוד לחוגים מצומצמים.

שיטות חישוב נפוצות נשענו על שני מקורות עיקריים: ספר דניאל (ספר נבואי בתנ"ך) שבו יש מספרים וסימנים שאפשר לפרשם כחישובים, וברייתא תנאית שלפיה העולם קיים ששת אלפי שנים ואז האלף השביעי יהיה "חרב" (ריק). מתוך זה נוצרה השקפה המחלקת תקופות היסטוריות לאלפיים שנה וכדומה.

במקורות העתיקים מזכירים חישובים ואף טעויות מפורסמות, כמו תמיכתם של חלק מהחכמים בבר כוכבא כמשיח. טעויות כאלה גרמו לאכזבות ולביקורת חזקה על מחשבי קץ.

חישובים נעשו בעזרת ספירות של שנים, הקבלות לימי הבריאה (ששת ימי הבריאה = ששת אלפים שנה), וניתוח פסוקים נביאיים. לעתים חישובים שימשו לעידוד העם ולארגונים מעשיים, כמו עליות לארץ, ולעתים הובילו לקריסת תקוות.

בין העוסקים בחישובים: מפרשים ותיקים (כמו בפירושי הזוהר), הרמב"ם שכתב באיגרת תימן כי אי־אפשר לדעת את הקץ, אך גם הזכיר חישובים קבליים, והגאון מווילנה שלימד להתייחס לחלוקת ששת אלפי השנים. בתקופות מאוחרות הופיעו חישובים בזוהר ובכתבי קבלה, וכן חישובי רבנים ומחזיקים מודרניים.

התלמוד ושלל חכמים הזהירו מפני חישובי קץ מפני שהתוצאות השגויות עוררו ייאוש ופגעו באמונה. ישנה גם גישה רואה בחישובים "זמן מוכן", תקופות שבהן הגאולה יכולה להתממש אם העם יתנהג כראוי.

גם בעידן המודרני המשיכו לצוץ חישובים על רקע משברים היסטוריים. מופיעות תחזיות רבות, חלקן מפורסמות, שחיזו מועדים שונים. חלק מהתחזיות נכשלו וחלק עוררו התעוררות רוחנית והתארגנויות מעשיות.

בסיכום, חישובי קץ הם תופעה חוזרת במסורת היהודית. הם משתמשים במקורות שונים, לעתים מחזקים כברת תקווה, ולעתים מייצרים אכזבה וביקורת.

חישוב הקץ הוא ניסיון לנחש מתי תבוא הגאולה והימים המשמחים.

ביהדות היו אנשים שניסו לחשב מתי יגיע הקץ. הם הסתמכו על ספר דניאל (ספר בתנ"ך) ועל אמירה שהעולם יחיה ששת אלפים שנה.

לפעמים חכמים טעו בניחושים. טעויות כאלה הפתיעו והכאיבו לעם.

הם חישבו שנים, קישרו את זה לימי הבריאה, ופרשו פסוקים. זה נקרא גם חישוב קיצין.

יש ספרים כמו הזוהר שהביאו תאריכים. גם חכמים מפורסמים, כמו הרמב"ם והגאון מווילנה, דנו בזה.

חלק אומרים שאסור לנחש את הקץ. אחרים משתמשים בחישובים כדי לעורר תקווה ולעשות מעשים טובים.

בסוף, חישובי הקץ חוזרים שוב ושוב בהיסטוריה. לפעמים הם מעוררים תנועה, ולפעמים אנשים מאוכזבים.