יהודה אבן בלעם

יהודה בן שמואל אבן בלעם (ידוע גם כ'אבו זכרייה יחיא' או 'אבן-אלעם'; ד'תש"ס 1000, ד'תתל"א 1070) נולד בטולדו למשפחה מיוחסת במחצית השנייה של המאה ה‑11. מאוחר יותר עבר לסביליה.

כתב פירושיו על רוב ספרי המקרא בערבית. פירושים כאן הם הסברים שמבהירים את הטקסט. שיטת הפירוש שלו מגשרת בין גישת רס"ג (ראשון מובהק) ובין גישת ר' אברהם אבן עזרא. הוא מנתח את הכתוב בכלים דקדוקיים; כלומר משתמש בכללי השפה כדי להבין מילים ומשפטים. יחד עם זאת נמנע מפרשנות שסותרת את דברי חז"ל (חז"ל = חכמי המסורת היהודית).

אבן עזרא מזכיר אותו פעמים רבות, והרמב"ם נעזר בדבריו באגרתו על תחיית המתים. חכמים מאוחרים כמו הרד"ק גם מצטטים אותו.

חיבר את הפיוט "בזכרי על משכבי". פיוט הוא שיר לענייני תפילה וטקס. פיוט זה נאמר בקהילות ספרד בימי הסליחות ובימים הנוראים. יש הסבורים שחלק משיריו כוללים אקרוסטיכון המשמש ליצירת מילה מן האותיות ההתחלתיות; לפעמים האקרוסטיכון הוא שם 'בלעם'.

יהודה בן שמואל אבן בלעם כונה גם 'אבו זכרייה יחיא'. הוא נולד בטולדו במאה ה‑11 ועבר לסביליה.

הוא כתב הסברים לתנ"ך בערבית. להסברים קוראים פירושים. התנ"ך זה הספרים הקדושים. הוא בדק מילים וחוקים של השפה. חוקים אלה נקראים דקדוק. הוא לא קיבל פירושים שסותרים את דברי חז"ל. חז"ל הם החכמים של הדת.

כתב שיר תפילה בשם "בזכרי על משכבי". שיר תפילה זה נאמר על ידי קהילות ספרד בימי סליחות ובחגים. חלק מהשירים שלו מתחילים כך שהאותיות הראשונות של כל שורה יוצרות מילה. המילה הזו לפעמים היא 'בלעם'.