ליקיניוס

לִיקִינְיוּס (Licinius, סביב 263, 325) היה אוגוסטוס (האוגוסטוס, השליט הבכיר) באימפריה הרומית. גלריוס מינה אותו לאוגוסטוס ב-308, אך בתחילה שלט בעיקר בפאנוניה, תראקיה ואיליריקום. אחרי מות גלריוס ב-311 חלק ליקיניוס את המזרח עם מקסימינוס דאיה. מ-30 באפריל 313 הוא שלט לבדו במזרח במקביל לקונסטנטינוס במערב. המתיחות בין השניים הובילה למלחמת אזרחים שנגמרה בניצחונו של קונסטנטינוס ובמותו של ליקיניוס.

המאה השלישית היתה תקופה קשה לרומא. האימפריה היתה עצומה, מהבריטניות במערב ועד מסופוטמיה במזרח, והייתה נתונה למלחמות, פלישות, משברים כלכליים ושחיקה בערך המטבע. משבר המאה ה-3 הוביל לשינויים רחבים. דיוקלטיאנוס (284, 305) ניסה לתקן זאת ברפורמות. המרכזית שבהן היתה הקמת הטטררכיה (טטררכיה, שיטה של ארבעה שליטים), שבה כל אזור הונחה על ידי זוג אוגוסטוס וקיסר. בתרגום פשוט: היו שני אוגוסטוסים ראשיים, ולכל אחד מהם קיסר זוטר כעוזר.

ליקיניוס נולד למשפחה חקלאית בדקיה והתגייס לצבא. הוא שירת לצד גלריוס והשתתף במערכות, כולל מסע כנגד הסאסאנים ב-298. בגל השפעתו של גלריוס הוא נשלח לרומא לנסות ליישב סכסוכים עם מקסנטיוס. כשהמשא ומתן נכשל, גלריוס עשה אותו למושל של חבלי המזרח.

ב-11 בנובמבר 308 נפגשו גלריוס, מקסימיאנוס ודיוקלטיאנוס בקרנונטום. שם הורדו והועלו תארים של שליטים: קונסטנטין הורד לדרגת קיסר, ומקסימינוס דאיה נתמנה לקיסר במזרח. ליקיניוס, נאמנו של גלריוס, הוכר כאוגוסטוס בחלקי הבלקן.

בנובמבר 308 מינה גלריוס את ליקיניוס לאוגוסטוס והקציב לו את אזור הבלקן. ב-310 ניצח על שבטים סרמטים. לאחר מות גלריוס ב-311 חלק ליקיניוס ועמו מקסימינוס את השלטון המזרחי. כדי לייצב ברית, נישא ליקיניוס במרץ 313 לפלאביה יוליה קונסטנטיה, אחותו למחצה של קונסטנטינוס. נישואין אלה סייעו לפרסום צו מילאנו ב-313, שהצהיר על סובלנות דתית והפסיק רדיפות של נוצרים.

ב-313 העלה מקסימינוס דאיה את הכפפה וניצב מול ליקיניוס עם צבא גדול. לאחר מצור על ביזנטיון ומשם תבוסה בקרב צירלום (30 באפריל 313) נסוג דאיה וניסה להתארגן מחדש בניקומדיה. בקרב המשך בקיליקיה הוא מת, ככל הנראה ממחלה, באוגוסט 313.

לאחר מות מקסימינוס דאיה הפך ליקיניוס לשליט היחיד במזרח. הוא פעל בנחישות לשלול כל איום: הוצאו להורג כמה יריבים פנימיים ובני משפחות של שליטים מתים שהיו בחצרו. במקביל התייצב קונסטנטינוס במערב, והמתח בין השניים נמשך.

העימותים בין ליקיניוס לקונסטנטינוס החלו להחריף ב-314. קרב סיבלאה (8 באוקטובר 314) הוכרע לטובת קונסטנטינוס. ליקיניוס נסוג לאדריאנופול וחיזק ברית עם הגנרל ולריוס ולאנס, שאותו מינה לקיסר בדצמבר 316. בשנת 316 התקיימה תבוסה חלקית בקרב מרדיאה, והאוגוסטוסים חתמו על שלום בסרדיקה במרץ 317. לאחר מכן הוציא ליקיניוס את ולאנס להורג, מהלך שעשוי היה לרצות את קונסטנטינוס.

ב-3 ביולי 324 נפגשו הצבאות ליד אדריאנופול. קונסטנטינוס ניצח וליקיניוס נמלט לביזנטיון. קונסטנטינוס המשיך לפגוע בצי של ליקיניוס והכין מתקפה אסטרטגית. הקרב המכריע היה כירוספוליס ב-18 בספטמבר 324, בצד האסייתי של הבוספורוס, ושם נקבע גורלו של ליקיניוס לטובת קונסטנטינוס.

לאחר כירוספוליס נמלט ליקיניוס עם כ-30,000 חיילים לניקומדיה. כשהבין שאין תקווה לביסוס, נכנע וביקש רחמים. אשתו, שהיא גם אחותו של קונסטנטינוס, שידלה על חייה. הוא נשלח למעצר בסלוניקי. מרטיניאנוס, שהמיך אותו כאוגוסטוס סימלי, הוצא להורג ב-325, וליקיניוס הוצא גם הוא להורג זמן קצר לאחר מכן, באשמה בקשירת קשר נגד קונסטנטינוס.

ב-313, יחד עם קונסטנטינוס, פרסם ליקיניוס את צו מילאנו (Edictum Mediolanensium). הצו קרא לסובלנות דתית: כל אדם יוכל לבחור את דתו, ובכלל זה לנוצרים, ולתקן עוולות שנעשו נגדם במהלך רדיפות קודמות. הצו סיים את רדיפות הנוצרים וחיזק את מעמדם הדתי באימפריה.

לִיקִינְיוּס (כ-263, 325) היה שליט גדול ברומא. גלריוס מינה אותו לאוגוסטוס (אוגוסטוס, המנהיג הראשי) ב-308. תחילה שלט רק בחלקים במזרח. אחרי מותו של גלריוס ב-311 חלק את המזרח עם מקסימינוס דאיה. מ-313 הוא היה השליט הראשי במזרח, ואילו קונסטנטינוס שלט במערב.

הרומאים התקשו לשלוט באימפריה הענקית. היא היתה ממקומות כמו בריטניה ועד עיראק של היום. דיוקלטיאנוס עשה רפורמה ויצר טטררכיה (טטררכיה, שיטה שבה ארבעה שליטים חולקים את השלטון).

ליקיניוס נולד במשפחה של איכרים והצטרף לצבא. הוא נעשה נאמן של גלריוס ונסע עמו למלחמות.

ב-308 נפגשו כמה שליטים וערכו שינויים בתארים. כך ליקיניוס הוכר כאוגוסטוס בחלקי הבלקן.

ליקיניוס נלחם בשבטים סרמטים והצליח. ב-311 הוא וחברו חלקו יחד את המזרח. ב-313 נישא לפלאביה יוליה קונסטנטיה, אחותו למחצה של קונסטנטין. לאחר מכן הם הוציאו ביחד את צו מילאנו (313). צו זה אמר שאנשים יכולים להאמין בדת שלהם ואין לרדוף נוצרים.

ב-313 קרה קרב חשוב בצירלום (30 באפריל). ליקיניוס ניצח את מקסימינוס דאיה. לאחר מכן דאיה נסוג ונפטר.

ליקיניוס וקונסטנטינוס היו יריבים. בשנים הבאות היו קרבות רבים. ב-3 ביולי 324 קונסטנטינוס ניצח את ליקיניוס ליד אדריאנופול. בקיץ לא רחוק זה הוכרע הסכסוך בקרב כירוספוליס ב-18 בספטמבר 324.

אחרי ההפסד ברח בלקינוס ונעצר. אשתו פנתה לידידים כדי לשמור עליו. בסופו של דבר הוצא להורג ב-325, אחרי שקונסטנטינוס ניצח לחלוטין.

צו מילאנו (313) אמר שיש סובלנות לדתות. זה עצר רדיפות נגד נוצרים ועזר להם להתגבש כחלק מהחברה.