מסחטה

'''מסחטה''' היא כלי לסחיטת הנוזלים מפירות וירקות, המשמש ליצירת מיצים.


יש שני סוגים עיקריים של מסחטות: מסחטות הדרים, ומסחטות לפירות קשים ולירקות. מסחטות הדרים יכולות להיות ידניות או חשמליות. מסחטות לפירות קשים ולירקות פועלות כמעט תמיד על חשמל.


מרכז המסחטה בדרך כלל בצורת חרוט. בסחיטה ידנית נוטלים חצי פרי ומניחים אותו על החרוט כך שהחלק הפנימי נוגע בקצה. מסובבים או לוחצים את הפרי כדי להוציא את המיץ. הסיבים והזרעים נשארים בשולי המסחטה. קיימות גם מסחטות חשמליות שמניעות את החרוט באופן אוטומטי.


מסחטות אלה סוחטות מיצים ממוצרים קשים ועשבי תיבול באופן מכני. הן מקלות על העבודה כי המכשיר מופעל בחשמל. מהירות המנגנון משפיעה על איכות המיץ: מהיר יותר מכניס הרבה אוויר, ומזרז חמצון של חומרים מזינים. חום וחיכוך במכשירים מהירים עלולים לפגוע באנזימים, חלבונים שמזרזים תהליכים כימיים במזון. מסחטות עם מהירויות משתנות או סיבוב בשני כיוונים נחשבות לאיכותיות יותר. ניקוי המסננת יכול להיות מורכב כי היא מלאה בסיבים.


מסחטת לחיצה ידנית מפעילה ידית שמוציאה מיץ בלחץ חזק. המצאת הדגם העומד מיוחסת ליצחק זקסנברג ב-1928, עם פטנט משנת 1931. דגמים כאלה נפוצים במקומות ציבוריים כמו מסעדות יותר מאשר בבתי מגורים.

מסחטה היא כלי שמוציא מיץ מפירות וירקות.


יש שתי משפחות עיקריות: מסחטות להדרים, ומסחטות לפירות קשים וירקות. חלק מהן עובדות ביד וחלקן על חשמל.


שמים חצי תפוז או לימון על חרוט. מסובבים או לוחצים כדי להוציא מיץ. הסיבים והזרעים נשארים בצד. יש גם מסחטות חשמליות שעושות את העבודה לבד.


אלה מסחטות לשתות מיץ מתפוחים, גזרים ועשבי תיבול. הן פועלות על חשמל ולכן קל יותר להשתמש בהן. מכשירים מהירים מדחפים אוויר למיץ. אוויר וחום עלולים לפגוע בחומרים טובים במיץ. חלק מהאנשים משתמשים בשאריות (הבעחלה) לאפייה של מאפינס ולחמים. ניקוי המסננת לעיתים קשה.


מסחטה כזו לוחצת את הפרי בעדינות עם ידית. דגם כזה הומצא בישראל על ידי יצחק זקסנברג ב-1928. הן נמצאות הרבה במסעדות.