מצוות בניית בית המקדש היא מצווה שעל העם להקים מקום קבוע לעבודת ה' ולביצוע קורבנות. קורבנות = קריאות, מתנות או מקראי חיבור עם ה' שבוצעו במקדש; עליית רגל = עלייה למקום המקדש בשל מועדים.
בתורה מופיע הציווי להקים משכן, מבנה נייד ששימש כמעון קדוש בזמן נדידת העם במדבר. פירוט בניית המשכן וכליו מופיע בספר שמות, והוראות העבודה במקדש מתוארות בספר ויקרא.
חז"ל למדו שהקמת המקדש במקום הקבוע צריכה להיערך אחרי כמה אירועים, בין השאר מינוי מלך ומאבק בעמלק, כפי שנידון בתלמוד. הרמב"ם סיכם שמדובר במצווה מהתורה, ויש שחילקו אם החיוב תקף תמיד או רק בזמן כניסת הארץ.
הדיון ההלכתי נמשך: חלק מהראשונים כתבו שהמקדש העתידי יבנה על ידי המשיח או יורד משמים, ואחרים כתבו שהעם עצמו חייב לבנותו בדורות הבאים.
לפני הכניסה לארץ נאמר בתורה לחפש את "המקום אשר יבחר ה'" לשכן בו את עבודת הקורבנות. בתחילה עמד משכן בשילה, ואז הארון נדד עד שדוד הקדיש את ירושלים כמקום קבוע. דוד רצה לבנות, אך ננזף על ידי הנביא נתן. דוד הכין את כל ההכנות, וכתוצאה מכך שלמה בנו של דוד החל לבנות את הבית מיד עם הכתרתו.
הרמב"ם ממנה את בניין המקדש כאחת מתרי"ג המצוות, כלומר כמצווה המחויבת לדורות. יחד עם זאת יש ראשונים שסברו שבניית המקדש תתקיים בזמנו של המשיח או תשולח מן השמיים. מכל מקום, המסורת ההלכתית מקדשת את רעיון בניית מקום קבוע לעבודה ה'.
זו מצווה להקים מקום מיוחד לעבודת ה'. העבודה כללה קורבנות. קורבן = מתנה מיוחדת שהביאה העם לאלוהים.
בתורה נכתב להקים משכן. משכן = מבנה נייד שהיה במדבר. פירוט על בנייתו נמצא בספר שמות.
חז"ל אמרו שיש תנאים לפני בנייה קבועה. אחד התנאים היה שיהיה מלך. עוד דנו גם על עניין עם עמלק, אויב ישן, בעדינות.
הוראה נוספת בתורה קובעת למצוא את המקום שיבחר ה'. אחרי שילו והנדידה של הארון, דוד בחר את ירושלים. דוד רצה לבנות, אבל נתן הנביא אמר לו לחכות. דוד הכין את המקום ושלמה בנה את המקדש.
יש מי שאומר שהמצווה חלה בכל דור, והרמב"ם כולל אותה ברשימת המצוות. יש גם שכתבו שהמקדש ייבנה על ידי המשיח או ירד משמים.
תגובות גולשים